אחים, במדינה פרצה שריפה

המחדל מתחיל בשיטת הממשל, שהיא מושחתת עד היסוד. יש להנהיג משטר נשיאותי כשלנשיא סמכויות ביצוע מלאות ובממשלתו מיטב המומחים ולא שליחים של רבנים, אילי הון וגורמים שוליים בחברה. דמוקרטיה היא מעצם הגדרתה שיטת ממשל שבה העם הוא השולט ואילו אצלנו מיעוט מבוטל הוא השולט כאשר הוא סוחף את קולות ההמונים המפוחדים מסכנת האיום האירני בעוד הם חשופים לאיום השריפות, הפורצים, הרוצחים, האנסים, העושקים, הנהגים האלימים, הצעירים המסוממים, הפנסיה המושקעת בהשקעות ספקולטיביות, גיל הפרישה ההולך ועולה כאשר על מפוטרים בגיל 50 ועד גיל 70 להסתפק בעבודות דחק נטולות-זכויות במשך עשרים שנה. מלעיטים אותנו בתוכניות ריאליטי של הדחות הזמרים, הרקדנים, ההרפתקנים, השפים, היפות והחנונים. לא רוצים שנראה מחזות של מילר, פניול, איבסן, סובול או שאו, שמא נלמד משהו על צדק סוציאלי ונבין מה קורה. תנאי הכרחי למשטר החדש הוא הפרדה מוחלטת בין דת ומדינה. הנהגת נישואים אזרחיים לכל האוכלוסיה, איסור קיום מוסדות לחזרה בתשובה ואיסור קיום מפלגות דתיות. יש להשאיר את הדת לרשות הפרט. ושלא יפחידו אותנו כי ייווצרו פה שני עמים, הם כבר קיימים בפועל, כי חרדי לא יתחתן מעולם עם חילוני, קל וחומר חרדי-אשכנזי עם רחמנא לצלן חרדי-ספרדי. אנו במו ידינו מאפשרים את האבסורד של סבסוד חילוני לחרדים, על-מנת שלא ילכו לצבא, לא ישאו בעול וילמדו כל ימי חייהם במקום להיות יצרנים ופרודוקטוביים, כמו החרדים בארה"ב ובצרפת. על המדינה להפסיק כל תשלום למוסדות חרדיים שלא ילמדו בעיקר-לימודיהם את לימודי הליבה, לרבות ציונות. יש לאפשר גיור רפורמי לכל דיכפין עם הכרה מלאה במלוא הזכויות, כי אזרח הוא רק מי שתורם למדינה, משלם מיסים, משרת בצבא או בשירות אזרחי, גברים ונשים כאחד. זאת דמוקרטיה, ולא תיאוקרטיה נוסח אירן. יש לנתק את הקשר הגורדי בין הון לשלטון, לאסור על עובדי מדינה לעבור לעבוד בסקטור הפרטי על-מנת לא להעמיד בפניהם את הדילמה איזה אינטרס חשוב יותר - זה של המדינה הרוצה לשלוט באוצרות הטבע שלה, בידע שהיא מימנה, בחברות שהם מפריטים, או זה של אילי ההון, אליהם הם עוברים לעבוד אחרי שבילו מספר שנים בפורגטוריום של הממשל. אותו דין יחול על אנשי צבא העוברים לעבוד אצל הספקים שלהם, על שופטים שייאסר עליהם להיות בוררים כשהם צריכים להחליט במשפטים איזה אינטרס עדיף - של האזרח הקטן או של החברות הגדולות שביניהן הם יצטרכו להיות בוררים בשכר גבוה פי כמה. במקביל, יועלה שכר עובדי המדינה בעשרות אחוזים ותובטח להם פנסיה תקציבית גבוהה כמו בסינגפור ובמדינות אתיות אחרות, כי מנהל משרד ממשלתי צריך להרוויח לא פחות ממנהל חברה גדולה, וכך לא יהיה לו תמריץ לעבור לעבוד בשוק הפרטי. אל דאגה, התקציבים שיתפנו אחרי ניתוק ההון מהשלטון יבטיחו מקורות הגבוהים פי כמה מתוספת המשכורות לפקידי הממשל, ויותיר די תקציבים לחינוך חינם עד הדוקטורט, משכורות גבוהות לשוטרים ואפילו לרכישת מטוסים לכיבוי שריפות. עיקר משאבי הפיתוח יופנו לתחום איכות הסביבה והאנרגיה הירוקה. יצומצם זיהום האוויר בהתאם לתקנים הבינלאומיים, ייאכפו כל חוקי איכות הסביבה ויוכבדו העונשים למפיריהם לרבות עונשי מאסר לתקופות ממושכות. על ישראל להפוך להיות מעצמה בתחום הקיימות, בדיוק כפי שהפכה להיות מעצמה בתחום ההיי-טק. במקביל יופנו תקציבים מספקים לרווחה, לבריאות, לסיוע לקשישים ולמוגבלים. מי שבא בדמעות תנין ואומר שאין כסף לרווחה, מפחית בצורה חסרת-אחריות את המיסים לעשירים ולחברות, כאשר העשירים והחברות ממילא מפנים את עיקר השקעותיהם והונם לארצות חוץ בעולם הגלובלי של ימינו. העובדים מגבירים משנה לשנה את הפרודוקטיביות שלהם, אך התמורה עבור יחידת תוצר הולכת ופוחתת, יש לנו יותר ויותר עובדים במשכורת מינימום, עובדי קבלן ועובדים עניים, כאשר אם היו נותנים לעובדים שכר הוגן, הם היו תורמים הרבה יותר לכלכלה מאילי ההון הדבוקים לעטיני השלטון ותורמים ביד נדיבה לפוליטיקאים, כשבמקביל הם מציעים משכורות-עתק לעובדי הציבור שסייעו להם בעבר. מס החברות על רווחים בלתי מחולקים הסתכם בשנת 1986 ב-61% וכיום הוא הולך ומתקרב ליעד של 25%. ואחר-כך בוכים שאין כסף לסל התרופות, לחינוך הגבוה, להקטנת הצפיפות בכיתות ולכבאים. אחוז דמי הביטוח הלאומי שהמעסיק שילם, ירד במקביל מ-16% ומתקרב בצעדי ענק לאפס. מס המעסיקים שהיה 7% הפך מזמן לאפס. זאת כאשר החברות במשטרים הקפיליסטים של אירופה וארה"ב משלמים 50% יותר תנאים סוציאליים מישראל. זורים לנו חול בעיניים, התקציבים שהולכים לקבוצות הלחץ היו מספיקים די והותר לכולנו. המדינה כבר מזמן לא מדינה של כל אזרחיה, של היהודים, של הערבים או של החרדים. כולם מפסידים מהמשטר המושחת, הגולם קם על יוצרו. החרדים הפכו לעניים, אך כך קל יותר לרבנים לשלוט בהם, המשתמטים ממס בצורה פלילית או מתכנון מס המבוצע על-ידי עובדי מס הכנסה לשעבר שוכחים שאם הם לא משלמים מיסים, לא יהיו אחרים שישאו את העול והם יהיו חשופים לפריצות, לאיום האויבים שלנו ולשריפות בכרמל. החרדים לא שמים לב שאם הם לא ילכו לצבא והם ימשיכו להוליד שנים-עשר ילדים למשפחה, בקרוב הם יהיו הרוב ולא יהיה מי שיגן עליהם. אלה שמשקיעים את כספי הפנסיה שלנו בהשקעות ספקולטיביות מתעלמים מהמשבר הכלכלי הבא, שיהיה גרוע יותר מהשפל הכלכלי הגדול, ועליהם לצאת בצורה מיידית מהבורסה המנופחת. אלה המוקיעים את המתריעים האמיצים החושפים את השחיתות, לא שמים לב שאם השחיתות תמשיך לגאות היא תכלה גם אותם. על המדינה ואזרחיה לעבור שינוי מהפכני. יש לשוב לערכי הצניעות כשהאדם לא נמדד לפי גודל הארנק, מכונית היגואר או המטרג' של הווילה שלו. יש להרים על נס את הסיוע לקהילה, לא מטעם אילי ההון התורמים פחות מחצי אחוז מהרווח של החברות שלהם, אלא של כל האזרחים. יש לשאוף להליכה בדרך הביניים, בדרך הפשרה, במדיניות החוץ כמו גם בכלכלה ובחברה. יש למצוא את האיזון הנאות בין היעדר השליטה בעם זר לבין הזכויות שלנו על ארץ ישראל, בין אילי ההון השולטים בנו שלטון ריכוזי ללא מיצרים, לבין האינטרסים של שבעת מיליון האזרחים שהם עניים בפוטנציה אם המשטר האוליגרכי יימשך עוד מספר שנים, בין החרדים שמכתיבים את רצונם על כל האוכלוסיה, לבין החילונים שיפסיקו להתאבד ולממן את ביטול אורח-החיים שלהם מהמיסים שהם משלמים. יש לשוב לערכי החיסכון עם מינופים מזעריים, שאדם יחיה מעמל כפיו ולא מעמל כפיהם של האחרים כשכל אחד הוא מאכער וראיס הרוצה לחיות על-חשבון הזולת, כאשר הסופר לא מקבל תמורה עבור ספריו, השחקן לא מקבל שכר מינימום, הפועל הפשוט לא מקבל זכויות סוציאליות ואנו עוברים שטיפת-מוח של ריאליטי והפחדה מאירן. רק כך לא יפנו אותנו חדשים לבקרים מבתינו כפי שפינו אותי מספר פעמים בגלל החשש משריפה בכרמל בתרחיש הידוע מראש והחוזר מדי מספר שנים. די היה לי בהיותי פליט פעם אחת כשסולקתי מהמדינה בה נולדתי ללא שוב. רבים וטובים מתחילים להטיל ספק בעצם צדקת-קיומה של ישראל. המדינות הידידותיות ביותר מפנות לנו עורף - נורבגיה, שבדיה, בריטניה ואפילו ארה"ב. אנשי הרוח שתמכו בצורה מובהקת בישראל כבר לא באים לבקר אותנו - תיאודורקיס, קן לואץ', פרופסורים דגולים וסופרים ידועי-שם. בעבר גם החרימו אותנו, אבל היינו משוכנעים בצדקת דרכנו. אך הדרך שלנו כבר לא צודקת - אנחנו המדינה המצורעת ביותר ב-OECD, עם הפערים הגדולים ביותר, עם שיטת המיסוי הכי פחות פרוגרסיבית, אנו שולטים בעם זר אך גם אנחנו לא מאוחדים כאשר השמאלנים לא מופיעים באריאל, החרדים לא מכירים בגיורים של צה"ל, אילי ההון אומרים על אוצרות הטבע 'כולה שלי ואפילו לא חציה שלי', המתריעים מוקעים במקום להיות נערצים, אנו פחות ופחות מתורבתים, סובלנים כלפי האחר, עם שיעורי אלימות מסמרי-שיער, עם שחיתות הפושטת כמו גנגרנה בכל שכבות האוכלוסיה, כשישראל הידרדרה פי שניים במדד האתיקה תוך עשור. לפיכך עלינו לפעול בצורה הוליסטית, בכל הרמות ובכל המישורים. אין לכבות שריפות תרתי משמע, יש לשנות את המשטר, את אורח המחשבה, להקים מחדש את מדינת ישראל על יסודות איתנים, של צדק, מוסר, תרבות, ביטחון פנים וחוץ, שוויון, אחווה, צניעות, פשרה ויושרה אם אנו חפצי-חיים!