השריפה הגדולה גילתה את קלוננו. אין בעל הבית לארץ הזאת לא מבני בשר ודם. בוודאי לא הישראלים והחשש המעלה עשן הוא שגם לא היהודים. בשביל מה ועדת החקירה? נשכבה בבושתנו. עשרות שנים מופקרים הנגב והגליל לשלטון הערבי בעידוד נמרץ של כל ממשלות ישראל חדלות האישים ומציתות האש. ממשלות שהשלו ובגדו בדרוזים והפכו את חלקם לאויבים. כפי שבגדו בצד"ל ובמשת"פים ונתנו להם להיתלות על עמודי חשמל בקאבטייה ואין מושיע.
לפני כשנתיים-שלוש באה ל"סנהדרין" שאני נאלץ לשימו במרכאות, כי הרי הקורא יודע כביכול שזהו גוף מגוחך ויומרני, שאני חבר בו, באה משלחת של נכבדים דרוזים וביקשה עזרה בין השאר בשאלות של דאלית אל-כרמל ועוספייה כמו כפיית איחוד בין הכפרים שהפכו לערים, בעניין הפקעות של כביש 6 ובעניין ביקור משפחות בסוריה ובנושאי קהילה וחינוך. נפגשנו איתם חמש פעמים. ביקרנו ביד לבנים של חללי הדרוזים במערכות ישראל. בסוף עלתה פרשת פקיעין ביוזמת הדרוזים. פרשה קשה מאוד מבחינת התנהלות הדרוזים והמשטרה.
הדרוזים החריבו את היישוב היהודי בפקיעין! בישיבה משותפת שהתקיימה בכפר, אחד מהנכבדים בישיבה שהתנהלה בבית המועצה המקומית, אל"מ (במיל.) גדעון טופאח שמו, אמר: יהודים לא צריכים לגור בפקיעין וגם לא בחברון. העמדתי אותו על מקומו והמהלך כולו השתבש בגלל שהמועצה לא כיבדה את ההחלטה להוציא הודעה משותפת שאחד ממרכיביה היה קידום החינוך הדתי הדרוזי. חינוך ממלכתי דתי דרוזי בהדגשת מצוות בני נוח כפי שהדרוזים מבינים אותן.
דברים דומים קרו עם הנהגה בדואית. השייח' אל הוזיל בא פעמיים לדיונים בסנהדרין וביקרנו ברהט. השייח' אל הוזייל אמר: אנו הטעייא, היינו פעם יהודים אבל טעינו בדרך. לחברנו צבי מסיני יש חזון מרחיק-לכת בעניין ייהוד או השבה ליהדות של בדואים ודרוזים וחלק מערביי ההר. רק לאחרונה אמר ח"כ
איוב קרא - שמבחינתי הנפשית (לא ההלכתית) הוא יותר יהודי מרוב היהודים - שהדרוזים הם חלק משבטי ישראל. הנכבדים הדרוזים הזקנים שדיברו איתנו שלפו כתבה שיש להם הגן המפורסם, הגן הכוהני הגן הזכרי Y.
בעיבוד מקראי-אגדי, בני יתרו (נבי שועייב) הם גם בני הקיני שסרו מעמלק, שניתן להם דושנה של יריחו ויהיו שוערים במקדש וגדולה הברית שנכרתה עם יהונדב בן רכב אבי השושלת, אבי הרכבים [ירמיהו ל'] מהברית שנכרתה עם דוד המלך, שנאמר לא ייכרת איש לפני כל הימים.
אילו היו יהודים אמיצים, בני השומר הקדמון כמו חלק מאנשי העלייה הראשונה והשנייה ואנשי היישוב הישן כמו הרב עקיבא יוסף שלזינגר ואליעזר ראב, אביו של יהודה ראב חורש התלם הראשון בפתח תקוה, חרדים לאהבת ארץ ישראל ולאהבת הבריות ונוקטים בעקרונות הברזל של ז'בוטינסקי להיות עם נדיב, גאון ואכזר - הארץ הייתה מכוסה ירוק וההרים היו מטיפים עסיס וכל הגבעות בשומרון מתמוגגות ולא נמוגות.
כעת יש להלביש את הארץ במדים, בינתיים במדי חאקי ובקסדות ולהוריש את האויב ולהיות נאמן לבני ברית ללא שיור. להעמידם במקום כשצריך ולכבדם כשצריך, אבל כמו בנים סוררים לדעת שהם קרובים-קרובים ובוודאי שלא נשכח לאהוב כל איש ישראל.
אם יישכם רוצים להציל את עם ישראל מיד עושקיהם כוח, יש אכן להעמיד בכפייה שלטונית סנהדרין בלתי תלוי בשלטון בישראל, גם אם השלטון החשמונאי ירצח את חברי הסנהדרין.
כל עוד לא יהיה בית דין מרכזי של תורה בעם ישראל, אין עם ישראל אלא אופציה בלבד וכן מדינת ישראל. עניין בית הדין המרכזי מצוין בפרשת שופטים ושוטרים: וקמת ועלית אל השופט אשר יהיה בימים ההם ויפתח בדורו כשמואל בדורו והוא באופן פוטנציאלי קיים בכל הדורות, שנאמר אספה לי שבעים איש מזקני ישראל וכל מקום שכתוב "לי" לשעה ולדורות (כל הכמו ציטוטים מהזיכרון, אין לי כעת זמן לבדוק).
עם אינו יכול להתקיים אפילו שעה אחת ללא מערכת משפט אותנטית לו, שהחילונים ברוסיה ב-1918 קראו לה משפט עברי כמו השפה העברית והקימו למענה עמותה. אנו מתכוונים למשפט התורה, אבל לצערנו אפשר בשלב ראשון להסתפק במשפט העברי אולי.
כל עניין הסמוכים דאורייתא מיותר כיום לחלוטין כמו בתי הדין הסקטוריאליים, או המלחמות בתוך הציונות הדתית מי הם היורשים האמיתיים של הרבנים הגדולים אברהם שפירא זצ"ל ו
הרב מרדכי אליהו זיע"א. המאבקים הללו מתישים את דמי ישראל. אבל כמובן שכל פורום וכל מסגרת כמו רבני צוהר הם מסגרות סקטוריאליות, גם אם מתאמצים מאוד לנקוט בשיפולי גלימת הכנסת ולהציע הצעות חוק משלימות. ללא בית-דין של כלל ישראל, מועצה משותפת של גדולי ישראל ללא בחירה מגזרית פוליטית מפלגתית, אין תקנה לישראל. שום ועדת חקירה לא תעזור, כי העיקרון של "חייך קודמים" נמחץ על-ידי הערכים הפסולים של בית המשפט העליון, שהחליט את ההחלטה הגזענית ביותר מאז ומעולם. מדינת ישראל היא מדינת כל אזרחיה. הצבא ינהג במידתיות ולא יהיה מילטריסטי.
שופטים ושוטרים תתן לך בכל שעריך למען תחיה וירשת את הארץ, לעומת זאת בבית המשפט בצפת כל השופטים ערבים. כדאי הוא מינוי הדיינים הכשרים. איני מתכוון להגן על הסנהדרין הדל שלנו. אני בא להסביר מהי אחריות לאומית לרב אלישיב, לרב עובדיה, לרב שטיינמן, למועצת גדולי התורה ולמועצת החכמים ולרבני הציונות הדתית ולסאטמר ולעדה החרדית. דמי ישראל בחגורתכם. לאלו שפסקו בעד תענית גשמים ואלו שאמרו שהממטרות מהוות תחליף ואין להתענות. אתם מפקירים את הארץ ומכשירים את המלחמה הבאה. התייצבו והיו לאנשים.
כל העניין אינו בא להתנשא על השלטון ואפילו לא על בית המשפט, אלא להוציא את העגלה מהבוץ. הלוואי שכבר היה בוץ. אומנם מודים אנו על כל טיפה וטיפה, אבל מחר בגיזה חוזר החורב, וועדת חקירה לא תעזור אם השלטון לא יבין כי האזהרה שקיבל יחד עם כל עם ישראל מצריכה תיקון מן היסוד.
לעמוד על המשמר יומם ולילה ולתקן כל התקנות הנדרשות ולהפנים כי כל רגב בארץ ישראל הוא כל ארץ ישראל. הארץ אשר אתה שוכב עליה לך אתננה. הארץ שאתה מוכן להיהרג עליה לך אתננה.
האם יוכלו זקני ישראל לומר ידינו לא שפכו את הדם הזה? לא! כל הגנה על סקטור בלבד היא שפיכות-דמים.
