מאז הקמתה של ממשלת נתניהו, מחפשת האליטה התקשורתית את קליע הכסף שיפיל אותה בירייה אחת. לאחר כישלון המערכה נגד
אביגדור ליברמן, החליטה התקשורת לכוון את האש לעברם של אלי ישי ושל מפלגת ש"ס. יש מספר יתרונות ברורים בבחירת מטרה זו דווקא לבליסטראות פיהם של אוחזי המיקרופון ומקלידי המקלדת של מה שקרוי תקשורת ממלכתית.
אלי ישי הוא יהודי. הוא יהודי מופגן. הוא מתלבש יהודי, מדבר יהודית, ויש לו רב. יהודים היו תמיד מטרה נוחה לחיצי ביקורת, בשל התבדלותם מן הקונסנזוס של ה"משכילים". לא היו מעולם מסעות שיסוי מוצלחים יותר מאשר אלה שכוונו נגד יהודים. זו עובדה החוצה גבולות, והיא תקפה גם בארץ ישראל תחת המנדט הישראלי.
אלי ישי מוביל מפלגה מגזרית. אומנם כל המפלגות בארץ הן מגזריות, אלא שהאחרות פשוט משקרות במצח נחושה בהתיימרותן להיות כוללניות. כמה חובשי כיפה מן השומרון מיוצגים במרצ או במפלגת העבודה? כמה חרדים מזרחיים מיוצגים בכנסת תחת דגל הליכוד? לכן, כדובר אמת ללא התנצלות, אלי שי הוא מטרה נוחה לבליסטראות תקשורתיות.
אלי ישי בראשות ש"ס הפיל בכוונה תחילה את ממשלת אולמרט-לבני, זו שאמורה הייתה לבצע את ה"התכנסות". עובדה זו לבדה די בה כדי להפוך את אלי ישי לסמרטוט האדום בפניו של השור התקשורתי הזועם.
והנה נקרתה בפני התקשורת הזדמנות נדירה לכוון אל אלי ישי במלוא העוצמה את האש התקשורתית, תרתי משמע, כאחראי יחידי לאסון של שריפת הכרמל. מסיבות היסטוריות נמצאים שירותי הכבאות בתחום אחריותו, ואלה כשלו ביום פקודה. על-פי התסריט השקוף, הופך ישי לשעיר לעזאזל של השריפה הגדולה, ש"ס פורשת מן הממשלה והדרך לבחירות חדשות ולמשיחתה של ציפי למלכה פתוחה לרווחה.
קיתונות של בוז צדקני בין המטווחים את הלהביור האמור להעלאת ישי באש, נמצא גם
דורון אביגד, במאמרו "הסבירו לשר שהטיול נגמר". אביגד "מזועזע" מכהונתו של מר ישי כשר פנים. כמקובל באליטה התקשורתית, מתחיל אביגד בהצגת השר כדמות מגוחכת עם ציטוט בנושא של פירות טרופיים. לאחר שהשר הוגחך בהצלחה, עובר אביגד להאשמות כבדות יותר, כגון תמיכתו של השר באנשי המגזר שאותו הוא משרת כאשר אלו נתקלו בממסד המשרת בעיקר את האליטה. עליית מדרגה נוספת בנוולותו של שר הפנים היא בקשתו להשתמש באמצעים טכנולוגיים כדי להגן על תעודת הזהות הישראלית מפני זיופים. הדרגה הבאה של הדמוניזציה של היהודי הוא רצונו להפעיל, הלכה למעשה, את ספר החוקים בנושא המהגרים הבלתי חוקיים. הנימוק של הגנה על הציבור מפני פלישה של מאות אלפי מהגרים הנושאים איתם את המחלות הנפוצות בארצות מוצאם זוכה לקיתונות של בוז צדקני, בדיוק כיוון שהוא נכון! העובדה היא, כי מהגרים ממדינות שאין בהן מערכת בריאות ראויה לשמה חולים יותר מאשר האוכלוסיה בישראל, וזהו המצב בכל ארצות המערב. גם אין אפשרות להסביר את שאיפתו של ישי לממש את הריבונות הישראלית בעיר הבירה ירושלים על אפו ועל חמתו של הממשל האמריקני, אלא כסימן של טמטום יסודי הנובע מן היהודיות הבלתי סבירה של השר. מבוקשו להשיב נשק ליהודים המאוימים ברצח הוא כמובן הוכחה בדוקה לפאשיזם ולנוולות של ישי, ולכך שאין הוא מתחשב בדעתה העליונה של התקשורת הנאורה, כפי שהתבטאה במאמרי גלובס או בעצומות פייסבוק.
מיהו אם כך שר הפנים הסביר והמועדף על-פי תורתו של אביגד? ראשית, שלא יהיה יהודי. שנית, עליו להפר את כל החוקים הנותנים עדיפות ליהודים בארץ ישראל. שלישית, שיהפוך את מדינת ישראל לאבן שואבת לכל מיליוני המהגרים המוסלמיים מאפריקה, ויספק את כל צרכיהם הגשמיים, הרוחניים והרפואיים. רביעית, שיבטל את הריבונות הישראלית בירושלים ואף ימנע את השבתם של יהודים לשכונות שמהן גורשו בכוח הזרוע באינתיפאדה הראשונה. חמישית, שיפקיר לגורלם יהודים המאוימים ברצח. שישית, שיתעלם מן המגזר שאותו הוא נבחר לשרת. אבל בראש וראשונה, על שר פנים מועדף לקבל בהכנעה את דעתם של הטובים ממנו, היפים ממנו, המשכילים ממנו, הנאורים ממנו - אנשי העולם הגדול, האקדמיה, התקשורת והמשפט האוניברסליטים, ויבצע מדיניות שהיא הפוכה למנדט שקיבל מן העם. כי העם, מה לעשות, הוא עממי ומוגבל, ובדמוקרטיה נאורה אין להתייחס אליו אלא מן השפה ולחוץ.
הגורילה היושבת באמצע החדר וכאן אנו מגיעים לתיאור השריפה הגדולה במאמרו של אביגד: "שירותי כבאות פתטיים, נטולי תקציב, שלא מסוגלים לכבות אפילו נר". לא פחות. נניח לרגע שהגוזמה הזו אכן משקפת נאמנה את המציאות. כיצד זה שרק איש אחד בממשלה גדולה אשם בה? האם התקציב נטול אמצעי הכיבוי לא עבר בממשלה? האם לא עבר בכנסת? האם לא עבר בממשלות ובכנסות הקודמות? האם אחרי שריפות היער של תמוז 2006 היה ברור לממשלת קדימה-העבודה-ש"ס כי שריפות הן סכנה קיומית למדינת ישראל? אך היו קדימויות אחרות, כגון גירוש גוש קטיף, הכנת ה"התכנסות", מלחמה בחמאס, תמיכה בכוללים ובישיבות, מימון הגרעונות השוטפים של הרשויות הערביות, אבטחת הכנסה לאשה השנייה השלישית הרביעית והחמישית של השייח'ים בני הפזורה הערבית בנגב, הקמתן ואחזקתן של חומות מסביב ללב הארץ, ורכישת מערכת "כיפת ברזל" להגנה על שדה התעופה הבינלאומי היחיד בארץ ועוד ועוד. אז לא נשאר כסף למטוסי כיבוי, לכבאים, לציוד הולם. כי יש סדר עדיפויות. כל זה נעלם, לא היה, לא חשוב. רק אלי ישי, אותו יהודי נבזי - הוא האשם היחיד.
במאמרו של אביגד חסר רק טיעון אחד, המהותי מכולם, הגורילה במשקל 600 ק"ג היושבת באמצע החדר: השתמטות החרדים משירות צבאי למען העם והארץ. אפשר לחשוב על מספר סיבות לחסר זה. האחת, כי על-פי משנתו של אביגד, מדינת ישראל היהודית היא מיותרת בעקבות הגירתם החופשית של מיליוני מחפשי העבודה מאפריקה, ואין היא זקוקה לכוח מגן. השלום הרי יגן עליה, בדיוק כמו תפילותיהם של יושבי הכויללים. השנייה, צינית יותר, היא כי סביבתו של אביגד גם היא סביבה של משתמטים, או משרתי קריה בלבד. השלישית והצינית ביותר היא כי לאביגד אין דבר וחצי דבר נגד ש"ס או נגד אלי ישי, כל עוד השר נשאר בתפקיד המוקצה לו, דהיינו, מקבל כסף לישיבות תמורת שקט תעשייתי בנושאים מדיניים. הדבר האחרון שבאמת מעניין את דורון אביגד הוא הקמת כוח מוטס לכיבוי שריפות, שכן כידוע, לאחר שיהיה שלום, ומרבית תושבי ארץ ישראל יהיו בכלל מוסלמים אפריקנים, איש לא יצית אותן.
