שורש הסכסוך היהודי ערבי היום הוא קיומו של הנרטיב הפלשתיני מול המציאות ההיסטורית. מי שמצדד בנרטיב הפלשתיני שולל באחת את ההיסטוריה. האמת ההיסטורית היא לא פוסט מודרנית, היא פשוט אמת. כמו שהייתה שואה ואין נרטיב גרמני מול נרטיב יהודי אז ההיסטוריה של המזרח התיכון היא עובדה ולא נרטיב. נרטיב היא מילה אחרת לשקר. השקר פוגע בכולנו ומונע מהשלום להגיע.
האמת ההיסטורית בקצרה משחר ההיסטוריה ארץ ישראל היא ארץ שנועדה לעם ישראל. עם ישראל קיים בארץ ישראל ריבונות לאומית ותרבותית שלוש פעמים לאורך ההיסטוריה. עם ישראל עוצב ביציאת מצרים בהנהגת משה רבנו, כשהמטרה היא לקיים חיים לאומיים וריבוניים בארץ ישראל. האמונה שמנחה את העם מדורי דורות, היא שאלוהים ייעד את ארץ ישראל לעם ישראל. מסיבה זו יהושע בן נון כבש את הארץ. הכיבוש נעשה בצו אלוהי ובשם הצו האלוהי הזה הריבונות של העם לאורך הדורות התנהלה באמצעות השופטים, המלכים, בתי המקדש, הנביאים, הכוהנים וחכמי התורה.
במשך כאלף שנה עם ישראל השתרש בארץ ישראל וגיבש זהות לאומית כה חזקה שמצליחה לשרוד ולשגשג עד היום.
שלילת קיומה של הריבונות הישראלית בימים ההם לאורך כל ההיסטוריה קיומו של העם הישראלי לא היה מובן מאליו. בימי קדם לחמו בנו האשורים, הבבלים, הפלישתים ועוד, ולא יכלו לנו. תמיד התעקשנו לשרוד ולנצח ותמיד חזרנו אל ארצנו. גם בימי בית שני היוונים והרומאים לא השלימו עם קיומנו ועשו מעשים נוראיים כדי להשמיד את העם היהודי ולחסל את הריבונות היהודית בארץ.
בסופו של דבר הם הצליחו לחסל את הריבונות שלנו אבל לא הצליחו לחסל אותנו.
לאחר השמדת הריבונות הישראלית בארץ ישראל, יהודים המשיכו לחיות בארץ ששמה שונה על-ידי הכובשים הרומאים לפלשתינה. היהודים חיו תחת שלטונם של כובשים רבים ששינו את שמה ומעולם לא נתנו לה מעמד של מדינה ריבונית לעם כלשהו. תחת הכיבוש הטורקי שמה של ארץ ישראל שונה לדרום סוריה בכלל.
אבל היהודים בארץ ישראל וברחבי העולם שמרו על זהותם, על לאומיותם, על תרבותם ולא הפסיקו לשאוף לחדש את הריבונות היהודית בארץ ישראל. לאורך אלפיים שנה רבנים עלו לארץ. היו ניסיונות להקים מדינה בטבריה. נפוליאון רצה להחזיר ליהודים את הריבונות. לאחר הרבה ניסיונות לחדש את הריבונות היהודית בארץ ישראל, בסופו של דבר התנועה הציונית היא זו שהצליחה לחדש את הריבונות היהודית בארץ ישראל.
שלילת קיומה של הריבונות הישראלית בזמן הזה כמו בימים ההם ממש, גם בזמן הזה יש גורמים ששוללים את עצם קיומה של הריבונות היהודית, ממש כפי ששללו אותה הפלישתים, הבבלים, האשורים, היוונים והרומאים בתקופות הריבונות הראשונות.
מי ששולל את זכותה של הריבונות היהודית להתקיים הם הערבים. מדינות ערב שוללות את זכותה של המדינה להתקיים בכלל, והם פועלות באמצעים צבאיים להשמיד את המדינה. לעומתם הערבים בארץ ישראל נוקטים בלשון חלקות ו"רק" שוללים את יהדותה של הריבונות היהודית בארץ ישראל, תוך שהם דורשים שהיא תהיה מדינת כל אזרחיה, או כלשונם, מדינת כל לאומיה. הם אינם מקבלים את הריבונות היהודית מכל וכל וחותרים לביטולה ולהחלפתה בריבונות ערבית. מנהיגי הערבים בישראל מובילים את המאבק נגד הריבונות היהודית תוך חבירה למדינות ערביות ולארגוני טרור שפועלים לחיסול מדינת ישראל באמצעים צבאיים, כאמור.
השמאל האנטי ציוני הניאו מרכסיסטי שולל את קיומה של מדינה יהודית במאבקם לחיסול הריבונות היהודית חוברים הערבים ליהודים שגם כן מתנגדים לריבונות היהודית, בחסות אידיאולוגיה ניאו-מרכסיסטית אנרכיסטית שהיא אנטי לאומית במהותה ואנטי ציונית כמובן. הם פועלים להחליף את הריבונות היהודית במשטר מרכסיסטי רב תרבותי שאינו יהודי.
העם היהודי חפץ חיים וחפץ לקיים את הריבונות הלאומית שלו למרות כל הגורמים שחותרים נגדה.
בעת האחרונה, אוייבנו ממדינות ערב חברו לגורמים ערביים במדינת ישראל במטרה להשתלט על יישובים יהודיים, לקעקע את מרקם החיים היהודי ולנקוט שם בכיבוש שקט תוך השתלטות על נכסי נדל"ן ושטחים חקלאיים, ממש כמו שעשו הציוניים לפני מאה שנה. במקביל שותפיהם מן השמאל המרכסיסטי, מסייעים להם באמצעות ערעור על הזהות היהודית של המדינה. באמצעות קידום אג'נדה אנטי-ציונית, אג'נדה רב תרבותית, מרכסיסטית, אנטי דתית, אנטי יהודית בעיקר, השמאל פועל לקבוע עובדות בשטח על-ידי הצפת המדינה בעובדים זרים, פליטים ומסתננים וכמובן ערבים. בחסות סיסמאות דמגוגיות שהמדינה צריכה להיות ליברלית, סובלנית ודמוקרטית, הם מוקיעים את הגורמים הלאומיים במדינה תוך תיוגם כגזענים, אנטי דמוקרטים, פאשיסטים, נאצים וכל כינוי גנאי העולה על הדעת. בשם קידום האג'נדה האנטי ציונית שלהם הם אינם בוחלים בשום אמצעי ופועלים תוך הפרת כל כללי המשחק.
העמדות הלאומיות, היהודיות, ההיסטוריות והציוניות, מותקפות ומוקעות כחשוכות ולא לגיטימיות. השמאלנים צובעים את העמדות הלאומיות הלגיטימיות בצבעים של נאציזם וממש כמו האו"ם בשנות השבעים, הם הופכים את הציונות, את הלאומיות היהודית, לשם נרדף לגזענות.
השקר הפלשתיני הנשק התועמלני הראשי של השמאל ושל הערבים, לחיסול הריבונות היהודית בארץ ישראל, הוא הנרטיב הפלשתיני. הנרטיב הפלשתיני הוא כולו שקר מיסודו והוא אינו אלא כלי שנועד לערער על עצם הלגיטימיות של הריבונות היהודית בארץ. הנרטיב הפלשתיני השקרי נועד לסלף את האמת ההיסטורית של העם היהודי ומשמש את אויבנו הערבים יחד עם השמאל המרכסיסטי, לעוות את ההיסטוריה הלאומית היהודית ולהמציא היסטוריה שקרית שנועדה לערער על אושיותיה של הריבונות היהודית במדינת ישראל ולהכשיר את החלפתה בריבונות לא יהודית.
להיות מודע פירושו לשרוד לסיכום דבריי: עלינו להיות מודעים לעובדות ולנתונים הללו. עלינו להבין שמצד אחד יש את אמת ההיסטורית ומן הצד השני את השקר הערבי.
הערבים פועלים באמצעות סילוף ההיסטוריה לערער ולעקור את הלגיטימיות של קיומה של מדינת ישראל. תוך כדי כך הם גם פועלים לקבוע עובדות בשטח והם משתלטים על מרחבים גיאוגרפיים יהודים כדי לקעקע את אופיים היהודי.
הם פועלים יחד עם מדינות עוינות כדי לסייע באיסוף מודיעין ואגירת אמל"ח שישמש אותם ביום פקודה נגד הריבון היהודי.
אותם ערבים שמתנגדים לקיומה של הריבונות היהודית, חברו לשמאלנים אנטי ציוניים, ניאו מרכסיסטיים שפועלים לחסל את הריבונות היהודית על-ידי החלפתה בריבונות רב תרבותית מרכסיסטית.
אחרי שזיהינו את האיומים המרכזיים על הריבונות היהודית בארץ יקל עלינו למקד את מאבקנו ולנצח כמו תמיד, במערכה על קיומה של הריבונות היהודית השלישית.
