בין השנים 1946-9 מנעה ממשלת בריטניה את עלייתם לארץ של 52 אלף עולים יהודים בלתי-לגאליים, ששרדו את השואה. תחת זאת הם מצאו עצמם כלואים במחנות-מעצר בקפריסין, משוכנים באוהלים בתקופת הקיץ ובצריפי-פח בחורף.
חיי היומיום של אותם פליטים, במרוצת שלוש שנות כליאתם, נחשפים עתה, לראשונה, בתערוכת-צילומים נדירה של הצלמת רחל פישר, ילידת רומניה, שבעצמה נמנתה עם אותם עצורי-מחנות. במצלמת הקודאק הפשוטה שלה היא הצליחה לתעד אחד מפרקיו האפלים ביותר של היישוב העברי. התוצאה:
תיעוד נדיר מבפנים מחיי היומיום של העקורים, על דמויותיהם הססגוניות.
הצילומים המתועדים נתאפשרו בתנאים-לא-תנאים. היה זה לאחר שפישר הצליחה, בדרך-לא-דרך, להקים בלב המחנות את הסטודיו לצילום שלה, שנשא את השם "פוטו רחל". צעיר קפריסאי שחבר אליה, הצליח להבריח לידיה נייר לפיתוח וחומרים כימיים. מנורת-נפט, שאותה צבעה באדום, שימשה לה לתאורה, ובעזרת פתיחתו וסגירתו של פתח האוהל עלה בידיה לקבוע חשיפה לשמש.
מצלמתה של פישר תיעדה בכישרון אמנותי את החיים התוססים במחנות. תערוכת צילומיה, המוצגת עתה במוזיאון ארץ ישראל בתל אביב, משקפת נאמנה את חייהם של הפליטים ששרדו את תופת השואה ושנאלצו להתגורר במחנות בלתי-חוקיים, אותם כפו עליהם השלטונות הבריטיים.
מחושך לאור
במשך 60 שנה שכבו הנגטיבים של רחל פישר כשהם נעולים בארגזים בדירתה. נכדה של רחל, מור אלנקווה, שסיים לא מכבר לימודי-צילום, פנה אל האוצר גיא רז, וזה החליט להציג את הצילומים לקהל הרחב.
שמע הצגת צילומיה בתערוכה במוזיאון ארץ ישראל ריגש מאוד את רחל פישר, כיום פנסיונרית בת 84. מאחר שחלף זמן רב כל כך מאז שצילמה את התמונות, נשכחו ממנה שמות המצולמים ובשל כך נעדרים הצילומים כיתובים. כל מה שנותר הם 160 תשלילים, שמתוכם פותחו 70 תמונות המוצגות בתערוכה.