אצבע אלוהים! משמיים - אם לא אוהבים, לפחות מרחמים עלינו. ראו שם, איך דוקטרינות "
שלום עכשיו" מתוצרת עיבל גלעדי ודומיו הולכות ומפוררות את הצבא: ניוון המילואים, השבתת השריון, "הכלה" במקום ניצחון , פיקוד באמצעות פלאזמה, ראו - ושלחו אלינו רמז בצורת מלחמת הלבנון השנייה.
אומרים שהרמטכ"ל אשכנזי הבין את הרמז והחזיר את צה"ל אל עולם המציאות של הפעלת כוח (כן, כוח מלשון "כוחני!") ואל השאיפה לנצח את האויב (כן, אויב, לא "צד שני","יריב" או "פרטנר").
אלא, שהקדוש ברוך הוא, כביכול, ראה עוד משהו, שבמלחמה הבאה כל בית, מפעל, יער וחורשה עלולים להיפגע ע-ידי עשרות אלפי טילים, אולם מן התובנה הזאת, איש - מראש הממשלה ודרומה - לא הסיק כל מסקנה ולא הפיק כל לקח. וגם דליקות היער שהציתו הטילים בגליל במלחמת לבנון השנייה פשוט נשכחו.
או אז הוחלט במרומים לשלוח אלינו רמז יותר עבה, את שריפת היער הגדולה בגמלא, וכשגם ממנה התעלמנו, שולחה בנו עוד שריפת יער ענקית בגולן, במימדים שלא ידענו.
ורק לאחר שגם החסד האחרון הזה בוזבז עלינו לשווא, ואנחנו עדיין לא עשינו כלום - נפלה האש על הכרמל, ועימה נפלו קורבן לרשלנות, לשאננות ולהפקרות ארבעים ושניים חיי אדם יקרים.
ועדיין מרחם עלינו הקדוש ברוך הוא, שהרי אם וכאשר עשרות אלפי טילים יתפוצצו כאן - לא בעשרות ולא במאות נספור את אבדותינו, אם לא נתעשת סוף-סוף.
"עליהום!" בכל אסון, מי שמבקש לנצל את הטרגדיה לצרכיו, מחפש שעיר לעזאזל. הפעם מצאו אותו בדמותו של אלי ישי. נכון, פורמאלית ישי הוא שר הפנים וכיבוי האש שייך לתחומו. רק נשאלת השאלה: אצלו התחיל המחדל? כל שרי הפנים שהיו לפניו משנות ה-60, שבהן נרכשו כמה מן הכבאיות "הענתיקות" המשמשות עד היום, וכל ראשי הממשלה שנשאו באחריות-על, וכל המנכ"לים וראשי המחלקות ויתר נושאי התפקידים ואפילו והתקשורת-הצודקת-תמיד, כל מי ששמע את זעקות הכבאים שיום יבוא ונשלם ביוקר בעד הקמצנות וההתעלמות - כולם נקיים?
על כך יש ל
נחום ברנע (
ידיעות אחרונות) תשובה מתחכמת. נכון, הוא אומר, ישי יכול לשלוף מכתבים שבהם התריע ודרש תקציבים ובסוף גם נתנו לו משהו, אולם האם אינו יודע, שבארץ גם שר לא ישיג כלום בלי איומים, סקנדלים ושערוריות ?
לכן, אלי ישי - לא השתוללת, האשמה עליך!
אולם, אם נחיל את הכלל הזה על כל נושאי המשרות בישראל וכולם יואשמו בכל מחדל לאומי אלא אם כן "שברו את הכלים" - לאן נגיע? לשלטון-באמצעות-מהומות? "שערורו-קרטיה", סקנדלו-קרטיה ?
אלא, משהו אחר מנקר במוח: לו קראו לשר הפנים לא אלי ישי המוחזק "ימני" ו-"קיצוני", אלא
אריאל אטיאס, שסניק-המחמד של התקשורת העוינת, האם גם אז היו בוחרים אותו שעיר לעזאזל?
ומי באמת אשם? כולנו. כל החברה הישראלית לדורותיה החיה מן היד לפה, מזלזלת בתחזוקה, במיקלוט , באגירת מלאים, שעושה ההיפך מ"אשת החייל" אשר "לא תירא לביתה משלג... ותשחק ליום אחרון".
מומחים מזהירים מפני רעידות אדמה, ואנחנו איננו נוקפים אצבע לחזק את "בתי הקביים" הבנויים על עמודים. צאו עכשיו אל המקלטים הציבוריים ודווחו - כמה מהם נעולים ומפתח אין? וכמה מוזנחים, שבורים, בלתי שמישים? ובכמה בתים אין מקלט ראוי? ומה הן בדיוק תוכניות הפינוי וההצלה לבתי החולים, לבתי הספר ולשאר מקומות הכינוס ההמוניים?
ראינו ב-9.11, איך הקורבנות קפצו מחלונות הקומות הגבוהות. היש אמצעי חילוץ ממגרדי השחקים שלנו? ומה הכינונו למפרץ חיפה - לבתי הזיקוק, למפעלים הפטרו-כימיים ולכל חומרים המסוכנים?
הצדיקים הגרמנים מזיכרון יעקוב מייצרים מיתקנים ביתיים להגנה ביולוגית וכימית. קוראים להם - "תיבת נוח". בכמה בתים יש מיתקנים כאלה ?
מה בצע בצבא חזק, איזה ניצחון הוא יביא לנו, כל עוד האבות והאמהות, הרעיות והילדים אינם מוגנים?
אבל אנחנו הרי כל כך טובים בתרבות ה"סמוך" וה"יהיה בסדר", מלוכדים בעת צרה ובעלי תושייה לטפל באסונות שכבר קרו, שחבל, ממש חבל, על כישרונות כאלה שיתבזבזו בגלל הכנות מוקפדות, משעממות ובלתי דרמטיות, שמונעות אסונות כאלה מראש.
לא רק אנחנו מסתכלים הנייה, נסראללה ו
אחמדינג'אד גם הם צפו בדליקה ובחוסר האונים שלנו. האם הצגת אי-היכולת שלנו מגרה את תאבונם?
נתניהו אומנם "שיחק אותה" בהצלחתו לגייס זרים להצלתנו, אבל באיזה מחיר?
ומה באוצר? האם מישהו מחשב שם היום, כמה מאות ואלפי שקלים עתידה המדינה לשלם עכשיו על כל שקל ש"חסכה" על מטוסי הכיבוי, הכבאיות, הכבאים וחמרי הכיבוי?
האם שמעו באוצר על הפתגם האנגלי Penny-wise, Pound foolish": חכם בפרוטה - טיפש בלירה?