X
יומן ראשי
חדשות תחקירים
כתבות דעות
סיפורים חמים סקופים
מושגים ספרים
ערוצים
אקטואליה כלכלה ועסקים
משפט סדום ועמורה
משמר המשפט תיירות
בריאות פנאי
תקשורת עיתונות וברנז'ה
רכב / תחבורה לכל הערוצים
כללי
ספריה מקוונת מיוחדים ברשת
מגזינים וכתבי עת וידאו News1
פורמים משובים
שערים יציגים לוח אירועים
מינויים חדשים מוצרים חדשים
פנדורה / אנשים ואירועים
אתרים ברשת (עדכונים)
בלוגרים
בעלי טורים בלוגרים נוספים
רשימת כותבים הנקראים ביותר
מועדון + / תגיות
אישים פירמות
מוסדות מפלגות
מיוחדים
אירועי תקשורת אירועים ביטוחניים
אירועים בינלאומיים אירועים כלכליים
אירועים מדיניים אירועים משפטיים
אירועים פוליטיים אירועים פליליים
אסונות / פגעי טבע בחירות / מפלגות
יומנים אישיים כינוסים / ועדות
מבקר המדינה כל הפרשות
הרשמה למועדון VIP מנויים
הרשמה לניוזליטר
יצירת קשר עם News1
מערכת - New@News1.co.il
מנויים - Vip@News1.co.il
הנהלה - Yoav@News1.co.il
פרסום - Vip@News1.co.il
כל הזכויות שמורות
מו"ל ועורך ראשי: יואב יצחק
עיתונות זהב בע"מ
יומן ראשי   /   מאמרים
שישה בשישי / איתמר לוין

דוגמה אישית

השרים מציבים מופת להתנהגות אתית, משרד האוצר מדגים שקיפות מהי, בנק ישראל מטיף מוסר לכולם, מבקר המדינה זקוק לביקורת וגם: האם שופטים פטורים מאמירת אמת והאם יעקב שחר מחפש מתורגמן
▪  ▪  ▪
השופט מאיר שנהב [צילום: בוצ´צ´ו]
בנק ישראל
נישאר בקריית הממשלה וניכנס לבנק ישראל, אשר השבוע פירסם מחקר מפורט על שכר הבכירים בחברות הציבוריות. מסקנתו המרכזית: אין כל קשר בין ביצועי החברות לבין שכר המנכ"לים.
אני מציע להחיל את הזיקה בין ביצועים לתגמולים גם בשירות הציבורי, ולהתחיל מבנק ישראל עצמו. אני רוצה לדעת מה בדיוק עושה כל ספרן שמקבל 40-50 אלף שקל לחודש, ומהם ביצועיו המופלאים של כלכלן שמזכים אותו ב-30 אלף שקל לחודש, ומדוע הבנק המרכזי כולו צריך 750 עובדים.
השרים והאתיקה
"ועדת השרים לאתיקה" - כן, יש כזה דבר, עוד אחת מוועדות נתניהו - דנה השבוע בקוד האתי לשרים. לפני הוועדה הונחו המלצות של ועדה בראשות נשיא בית המשפט העליון בדימוס, מאיר שמגר, שגובשו לאחר שנתיים של עבודה. עיקרן: מניעת ניגוד עניינים בפעילות השרים, שמירה על טוהר המידות ושקיפות, הימנעות מערבוב הפוליטיקה בתפקידיהם הממלכתיים והגברת אחריותם של הנעשה במשרדיהם.
"כלכליסט" חשף ערב הדיון, כי הוועדה סירסה את ההמלצות, השמיטה את החשובות שבהן וריככה את הנותרות. למשל: אין שקיפות, אין אחריות, מותר לקבל "מתנות סבירות", מותר להשתמש במשאבי המדינה לצרכים פוליטיים. בקיצור: כמעט כלום. אתיקה-שמתיקה, העיקר שיש רכב ולשכה ונהג ודובר ומינויים פוליטיים.
ועוד משהו קטן
חברת החשמל הסבירה השבוע, שאלפי ישראלים נותרו בלא חשמל במשך שעות ארוכות, בשל פגעי הסערה. בקיץ אותה חברה קוראת לנו לחסוך בחשמל, כדי שהביקוש לא יעבור את יכולת הייצור. בקיצור: זו חברה לחודשי האביב בלבד.
יעקב שחר
בעלי מכבי חיפה נחשב, ובצדק, לדוגמה ומופת בניהול הכדורגל בישראל. לכן, התפלאתי מאוד לקרוא השבוע (בידיעות אחרונות) את הידיעה הבאה: "הבלם האוקראיני אנדריי פילייבסקי חתם אתמול במכבי חיפה לשלוש שנים וחצי. כרגע עדיין לא ברור אם ישתלב כבר בינואר על חשבונו של איגנסיו קאנוטו, כשבמועדון מודאגים מעט מהעובדה שהבלם אינו מדבר אנגלית ועלול להתקשות לתקשר עם חבריו".
הלו, זאת חיפה? "מודאגים מעט"? "עלול להתקשות"? או שמא אחרי הפטנט הישראלי המקורי - מאמן נבחרת שזקוק למתורגמן - החלטתם לעבור לכדורגלן שצריך מתורגמן, שמן הסתם גם ירוץ לצידו על הדשא?
מאיר שנהב
אני לא נכנס לשאלה האם מדובר בהטרדה מינית או ברומן בהסכמה. אותי מטריד ההסבר שנתן השופט מאיר שנהב להתפטרותו, לפי הודעת דוברות בתי המשפט: "חילוקי דעות מקצועיים עם נשיאת בתי משפט השלום במחוז תל אביב, הממונה עליו, השופטת זיוה הדסי-הרמן, ועם מנהל בתי המשפט, משה גל".
פורמלית אולי זה נכון. ייתכן שהשאלה האם שנהב נהג בצורה אתית או לא, נכנסת למסגרת של "חילוקי דעות מקצועיים". אבל ברור שזו לא האמת לאמיתה. ברור ששנהב התפטר בשל התלונה נגדו. הייתי מצפה משופט בישראל בפרט, וממערכת בתי המשפט בכלל, לדייק בכל מאת האחוזים - כפי שהם מצפים מהעדים והצדדים המופיעים בפניהם. בעצם, הייתי מצפה מהם לדייק ב-110%, כמי שחייבים להוות דוגמה לאמת ויושר.
מבקר המדינה
לפי ידיעה שפורסמה השבוע בידיעות אחרונות, שלוחתו החיפאית של משרד מבקר המדינה פועלת במבנה שטרם קיבל טופס 4 - המסמך המעניק היתר לשימוש במבנה לאחר שנמצא שהוא עומד בכל דרישות הבטיחות. הן עיריית חיפה והן מכבי האש אישרו, כי לבניין אין אישור איכלוס מאז 21 באוגוסט, כאשר פג תוקפו של האישור הזמני שקיבל.
משרד מבקר המדינה מצידו טוען, כי יש לו את כל האישורים הדרושים, ומבטיח לבדוק זאת שוב לאור הטענות. אני רוצה להאמין שיש כאן אי-הבנה ושמשרד המבקר באמת מקפיד על עצמו לפחות כמו על מבוקריו. מצד שני, למה שנחשוב שהפקידים של מיכה לינדנשטראוס באו מכוכב אחר? מה, הם לא חלק מהמגזר הממשלתי המפואר שלנו? דוגמה אישית או לא דוגמה אישית - משום מה נדמה לי, שאם הייתה ביקורת על המבקר, גם שם היה מה לתקן.
משרד האוצר
תקציב המדינה הוא פירוט ההוצאות של כולנו, של כל מי שמשלם מיסים במדינה הזאת. ההיגיון הפשוט אומר, שיהיה מותר לנו - או לפחות לנציגינו שבכנסת - לדעת לאן הולך כל שקל. אבל ההיגיון הזה לא עובד במשרד האוצר, המעביר לכנסת רק פירוט עד רמת האגפים במשרדים. מה קורה הלאה, כמה כסף מקבל כל בית ספר וכמה תקציב מופנה לכל מחלקה בבית חולים, את זה האוצר שומר קרוב-קרוב לחזה שלו. כן, אותו משרד שדורש תמיד לדעת את כל הפרטים ונכנס לוורידי המשרדים האחרים עד רמת השקל הבודד.
הנימוק שניתן השבוע לסודיות הזאת: התקציב עדיין לא סופי. אלא שהיא-היא הנותנת. עכשיו, בזמן אישור התקציב, עכשיו הוא המועד לאפשר לחברי הכנסת בפרט ולציבור בכלל לצלול לפרטיו. הסיבה האמיתית היא, שבדיוק מזה האוצר חושש: שהפוליטיקאים יתחילו להתערב לו בהקצבות הפרטניות. אז נכון שהפוליטיקאים שלנו הם לא סמל היושרה וההגינות (וראו הקטע הראשון), אבל בדמוקרטיה הם נציגי העם.
חוץ מזה, יש לי עוד רעיון: מעכשיו לא נשלם מקדמות מס הכנסה, כי הן עדיין לא משקפות את התמונה השנתית המלאה והסופית. מעכשיו האוצר יסתדר רק עם התשלומים שיקבל אחרי תום השנה. הולך?
Author
כתב משפטי | News1 | דוא"ל
עיתונאי, סופר וחוקר שואה. כתב משפטי ובעל טור ב-News1. פרסם 20 ספרים ועשרות מאמרים על השואה
תאריך:  17/12/2010   |   עודכן:  17/12/2010
מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן
ברחבי הרשת / פרסומת
רשימות קודמות
אריה פרי
התקשורת הישראלית ממשיכה לספסר בדם ולסחור בשכול    הבאתו של זאב אבן-חן לאולפני הטלוויזיה והרדיו ע"מ שיתקוף את רה"מ היא שיא הרדידות התקשורתית    כדאי להסיר את מסכת הצביעות מפני התקשורת - יש להיזכר כי דווקא בימי "קרבנות השלום של אוסלו" לא בער ל"קומיסרי העדר" להביא את המשפחות השכולות לאולפנים
אלעזר לוין
כוונתם של שרי האוצר והשיכון טובה, אבל מעשיהם אינם רצויים    הם לא מכירים את מבנה השוק    החוק המוצע כמעט לא ישנה דבר    News1 מציע ארבעה צעדים אמיתיים להגדלת הצע הדירות
יהונתן דחוח-הלוי
עיתונאי הארץ, עקיבא אלדר, מותח ביקורת נוקבת על סאיב עריקאת שחזר והבהיר לאחרונה את דבקותה של הרשות הפלשתינית במימוש זכות השיבה    טוען: עמדות אלה מרחיקות את השלום אפילו בקרב החוגים הליברלים ועשויות לחזק את הימין
הרב ישראל רוזן
אינני זקוק לעדים על אמונתי ותרומתי להבעת עמדות תורניות בכל שאלות החיים והאקטואליה, וקירות בית מדרש 'תחומין' יוכיחו!
דניאל גיגי
חברות כלכליות משתלטות על החקיקה בישראל באמצעות חברות לובי, כאשר גם בנושאים של חיים ומוות האינטרס הכלכלי משתלט על החקיקה והביצוע של חוקים    דוגמה קלאסית היא חוק הצבת מכשירי החייאה שעבר בגלל אינטרס כלכלי ולא יושם כאשר כבר לא היה אינטרס כלכלי
כל הזכויות שמורות
מו"ל ועורך ראשי: יואב יצחק
עיתונות זהב בע"מ New@News1.co.il