X
יומן ראשי
חדשות תחקירים
כתבות דעות
סיפורים חמים סקופים
מושגים ספרים
ערוצים
אקטואליה כלכלה ועסקים
משפט סדום ועמורה
משמר המשפט תיירות
בריאות פנאי
תקשורת עיתונות וברנז'ה
רכב / תחבורה לכל הערוצים
כללי
ספריה מקוונת מיוחדים ברשת
מגזינים וכתבי עת וידאו News1
פורמים משובים
שערים יציגים לוח אירועים
מינויים חדשים מוצרים חדשים
פנדורה / אנשים ואירועים
אתרים ברשת (עדכונים)
בלוגרים
בעלי טורים בלוגרים נוספים
רשימת כותבים הנקראים ביותר
מועדון + / תגיות
אישים פירמות
מוסדות מפלגות
מיוחדים
אירועי תקשורת אירועים ביטוחניים
אירועים בינלאומיים אירועים כלכליים
אירועים מדיניים אירועים משפטיים
אירועים פוליטיים אירועים פליליים
אסונות / פגעי טבע בחירות / מפלגות
יומנים אישיים כינוסים / ועדות
מבקר המדינה כל הפרשות
הרשמה למועדון VIP מנויים
הרשמה לניוזליטר
יצירת קשר עם News1
מערכת - New@News1.co.il
מנויים - Vip@News1.co.il
הנהלה - Yoav@News1.co.il
פרסום - Vip@News1.co.il
כל הזכויות שמורות
מו"ל ועורך ראשי: יואב יצחק
עיתונות זהב בע"מ
יומן ראשי  /  מאמרים
היום, צום העשירי, הוא גם יום הקדיש הכללי פוסק ואב"ד חרדי בחן את נסיבות השואה ב"זמן אמת" ומסקנתו הבלתי נמנעת: השואה - תזכורת לעם ישראל כי ביתו אינו בגולה הגאון ששחה בעיניים עצומות בים ההלכה, שיבח החלוצים בוני הארץ ומתח ביקורת נוקבת על הרבנים מתנגדי העלייה ובניין הארץ
▪  ▪  ▪
בית היהודים - בארץ ישראל [עכבר העיר]

תענית עשרה בטבת, צום העשירי, אשר חל היום, ונועד לציין את יום תחילת המצור של נבוכדנצר מלך בבל על ירושלים, לפני 2,568 שנה, 'תוגבר' בשנת תש"ט, על-ידי הרבנים הראשיים הרצוג ועוזיאל זכר צדיקים לברכה, אשר הורו לקיים ביום זה את 'יום הקדיש הכללי', להתייחדות עם זכרם של ששת מיליוני אחינו ואחיותינו קדושי השואה, שנספו במיתות משונות ואכזריות בשנות הזעם ת"ש-תש"ה, בידי הנאצים ועוזריהם משאר העמים.
קביעת יום הקדיש הכללי לעשרה בטבת, קדמה להחלטת הממשלה והכנסת להכריז על יום כ"ז בניסן כ'יום הזיכרון לשואה ולגבורה'. למרבה הצער, התעלמה הממשלה דאז לא רק מהחלטת הרבנים הרצוג ועוזיאל, אלא גם מן העובדה שעל-פי פסיקת השולחן ערוך, אין מתענים ואין מספידים בחודש ניסן, אין אומרים בו צידוק הדין ואין בו נפילת אפיים.
קביעת יום הזיכרון דווקא בכ"ז בניסן, נועדה להזכיר לעצמנו ולדורי דורות, כי לא כולם הלכו למותם כ'צאן לטבח' (אוי, כמה צורם, מכאיב ומעליב ביטוי זה, השאוּל מישעיהו: "כשה לטבח יובל", ומתהילים: "נחשבנו כצאן טיבחה"; אבל מיטיב, כמה נורא לומר זאת, לשקף את המצב בשנות הזעם), וכי היו גם גיבורים אמיתיים שהרימו אגרוף קפוץ מול המפלצת הנאצית, הלא הם קומץ הצעירים מתנועות הנוער היהודיות, שהניפו בתוך גטו ורשה את נס המרד בצורר הנאצי. המרד הוכרע על-ידי הנאצים ביום כ"ז בניסן - הוא המועד שנבחר על-ידי מפלגת השלטון דאז להנציח את גבורת מורדי הגטו ואגב כך את כל קרבנות השואה האיומה.
וכך 'זכינו' לשני ימי זיכרון לשואה, האחד באווירה דתית-יהודית והשני בעל אופי ציבורי ממלכתי.

הצרות בשל שיכחת א"י

לא יכולה כמובן שלא להישאל השאלה הנוראה, על מה ולמה הייתה כזאת לעם סגולה? מה היה פשעו ומה הייתה חטאתו, שסופה עוקרת הרים שכזו, שלא הייתה ולא תהיה כמותה, הלמה בו? מדוע איבדנו שני שליש מבני עמנו, שנרצחו במיתות אכזריות והתעללויות שטניות שלא שיערון אבותינו: הרעבה עד מוות, כבשני גז, ריסוק איברים, ניסויים רפואיים, עינויי תופת, קבורה בחיים, רמיסה והשפלה עד שאוֹל תחתיה?
איננו רשאים כמובן לנהל חשבונותיו של בורא עולם ואיננו עוסקים בפינקסנותו, לגבי אותם ימים נוראים של הסתר פנים. ואולם שאלת ה'למה' עדיין אינה מרפה. ישכיל חכם ויפיק לקח.
השאלה הטרידה רבים, שפטרו עצמם בפסוקים כגון: "כי לא מחשבותי מחשבותיכם". אבל היו שלא מצאו בכך ניחומים. אובדן אכזרי כל-כך של שני שלישים מן העם היהודי - הלא דבר נורא הוא!
הרב ישכר שלמה טייכטאל הי"ד, מגדולי הדור ההוא, תלמיד חכם ואב"ד, אשר בסופו של דבר נספה גם הוא בידי הנאצים ימ"ש, העריך שמצא את התשובה: "אנו רואים שמפני שהיהודים החזיקו עצמם לבטוחים במדינתם, על כן באו עליהם כל הצרות והגזירות והגלות... יען שהסיחו דעתם מלישב ולשוב לארץ ישראל, על כן... גדול העצה מסבב עליהם תמיד גלות ושעבוד קשה כדי שירצו לשוב לארץ ישראל... דעל היסח הדעת מא"י באים מיד הגזירות הקשות על ישראל, וזה אמת וברור" ('אם הבנים שמחה', ע' ע"ב, מהדורת תשנ"ח).

כת המרגלים

הספר שראה אור לראשונה בבודפשט, והודפס מחדש בהוצאת 'קול מבשר', תשנ"ח, מעורר צמרמורת בעוצמת אהבת ה' ואהבת הארץ, הפורצת מבין שורותיו, ובחריפות הביקורת על עם ישראל ומנהיגיו, ועל ראיית הגולה כבית קבע. כך, למשל, הוא קובע שכשם שאדם אינו יכול לומר: לא אניח תפילין מפני שאני עסוק בתורה, כך אין לומדי התורה פטורים ממצוות יישוב הארץ (ע' רט"ו). על הפסוק בספר איכה: "היא ישבה בגויים לא מצאה מנוח", אומר המחבר: "והכי פירושו: היא ישבה בנפש חפצה בגויים, ולא הייתה נותנת לב לשוב ולחזור לארץ ישראל" (ע' ע"ג).
המחבר מסכם: "והנה בעשרות השנים האחרונות... אילו היה הבנין של הארץ עוד מלפנים בהשתתפות ובהסכמת כל כלל ישראל, כבר הארץ מבוּנה ומשוכללת, להתקבץ בתוכה חלק גדול מיושבי הגלות; וחלק גדול מאחינו בני ישראל שנהרגו בימינו בעוונותינו הרבים, היו ניצולין ע"י שהיו כבר בארץ ישראל. ועתה, מי מקבל האחריות בשביל אותו דם כשר שנשפך בימינו? ...כל אלו המנהיגים שהיו מונעין את ישראל מלילך ולהשתתף עם הבונים, לא יוכלו לכפר את ידיהם ולומר: ידינו לא שפכו את הדם הזה" (ע' כ'-כ"א)... "ואפילו צדיקים יכולים להיות מרגלים... וכל אלו נאשר המה גם בזמן כזה שאנו בו כעת נגד העליה ונגד הבנין וישוב הארץ, המה מכת המרגלים" (ע' שס"ז).
עד כדי כך!

מסקנה חד-משמעית

כל ימיו אימץ הרב טייכטאל, יהודי חרדי חסיד מונקאטש, את התפישה האנטי ציונית, ששללה את העלייה לארץ וההתיישבות בה. רק כאשר חרב הצורר כבר התהפכה מעל לראשם של 600,000 יהודי הונגריה, לאחר שנספו מיליוני יהודים במזרח, התפנה לחקור בשל מה ולמה עלו על מוקד יהדותם בחמש השנים האחרונות מיליונים מבני עמו, והגיע למסקנה חד-משמעית: "ראיתי באמת שטעות הייתה בידי" (ע' של"ג).
בהיותו במחתרת, ללא ספרי עזר וספרי מקורות שיעמדו לרשותו, חיבר את ספרו רב הכמות (386 ע') 'אם הבנים שמחה'. בספר המונומנטאלי, שבו מצוטטים מן הזיכרון אלפי מקורות, מתוך ספרי ראשונים ואחרונים, אדמו"רים וראשי ישיבות, מקובלים והוגים, חסידים וליטאים, הוא פורש השקפת עולם חדשה: כאשר עם ישראל "נטמעו [התערבו] בגויים כל כך עד שחושבים ישיבתם בארצות הגולה כאילו יושבים בארץ אחוזתם, והסיחו דעתם מלשוב לארץ ישראל, אז יתן השי"ת נגע צרעת בבית ארץ אחוזתם, היינו בארצות הגולה דחשבינהו לארץ אחוזה שלהם, עד שיפקחו עיניהם ויידעו כי מי לך פה ומה לך פה" (ע' ע"ג-ע"ד).
אויב הציונות לשעבר הפך למי שמלמד זכות על החילונים הציונים בוני הארץ, ולמי שמותח ביקורת נוקבת על הרבנים שהפקירו את קהילותיהם בשואה ונמלטו למקומות מפלט. עם זאת, הדגיש שאין בדבריו כדי להצדיק את העובדה שהחלוצים אינם שומרים תורה ומצוות, וקרא להם לשוב לדת אבותיהם. במקביל, קרא לשומרי המצוות לשוב לארץ ישראל, ובכך לשנות את אופייה החילוני.

תאריך:  17/12/2010   |   עודכן:  17/12/2010
מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן
פורומים News1  /  תגובות
כללי חדשות רשימות נושאים אישים פירמות מוסדות
אקטואליה מדיני/פוליטי בריאות כלכלה משפט
סדום ועמורה עיתונות
יום הקדיש הכללי: על מה נענש העם?
תגובות  [ 3 ] מוצגות  [ 3 ]  כתוב תגובה 
1
אילו היו רבנינו בראש שלח הרב ט
יוסלביץ  |  17/12/10 12:15
2
כל החולות והרעות הפוקדים אותנו
קורןנאוה טבריה  |  18/12/10 04:42
3
על מה נענש העם
שלום שפירא  |  20/12/10 16:41
 
תגובות בפייסבוק
 
ברחבי הרשת / פרסומת
רשימות קודמות
איתמר לוין
השרים מציבים מופת להתנהגות אתית, משרד האוצר מדגים שקיפות מהי, בנק ישראל מטיף מוסר לכולם, מבקר המדינה זקוק לביקורת    וגם: האם שופטים פטורים מאמירת אמת והאם יעקב שחר מחפש מתורגמן
אריה פרי
התקשורת הישראלית ממשיכה לספסר בדם ולסחור בשכול    הבאתו של זאב אבן-חן לאולפני הטלוויזיה והרדיו ע"מ שיתקוף את רה"מ היא שיא הרדידות התקשורתית    כדאי להסיר את מסכת הצביעות מפני התקשורת - יש להיזכר כי דווקא בימי "קרבנות השלום של אוסלו" לא בער ל"קומיסרי העדר" להביא את המשפחות השכולות לאולפנים
אלעזר לוין
כוונתם של שרי האוצר והשיכון טובה, אבל מעשיהם אינם רצויים    הם לא מכירים את מבנה השוק    החוק המוצע כמעט לא ישנה דבר    News1 מציע ארבעה צעדים אמיתיים להגדלת הצע הדירות
יהונתן דחוח-הלוי
עיתונאי הארץ, עקיבא אלדר, מותח ביקורת נוקבת על סאיב עריקאת שחזר והבהיר לאחרונה את דבקותה של הרשות הפלשתינית במימוש זכות השיבה    טוען: עמדות אלה מרחיקות את השלום אפילו בקרב החוגים הליברלים ועשויות לחזק את הימין
הרב ישראל רוזן
אינני זקוק לעדים על אמונתי ותרומתי להבעת עמדות תורניות בכל שאלות החיים והאקטואליה, וקירות בית מדרש 'תחומין' יוכיחו!
כל הזכויות שמורות
מו"ל ועורך ראשי: יואב יצחק
עיתונות זהב בע"מ New@News1.co.il