אין לי ספק שאנשי "ידיד" מבקשים בכנות לסייע לציבור הרחב, ביחוד לזוגות צעירים ומעוטי אמצעים. למרבה הצער, ה"פתרונות" שהם מציעים אינם פתרונות.
הם מציעים , שהעיריות יקדמו בנית "דירות ברות השגה". כן הם מציעים לתת סובסידיה ממשלתית לשכר דירה שמשלמים זוגות צעירים, להגדיל את תמריצי המס לבניית דירות להשכרה, לסבסד קניית דירות בערי השדה.
לכל ההצעות הללו מכנה משותף אחד: הן לא יגדילו את מספר הדירות הקיימות במדינה. מחירי הדירות הם כידוע תוצאה של היצע וביקוש. אם ההיצע לא יגדל, הדירות לא יוזלו.
הצעה אחת של "ידיד" נוגעת כביכול בנקודה זו, ומציעה ש"רשות הפיתוח" תהפוך מבנים בבעלותה לדירות.
מה העובדות? רשות הפיתוח היא אחת הזרועות של מינהל מקרקעי ישראל, למיטב ידיעתי אין בבעלותה מבנים, וגם אם יש לה, הרעיון להפוך מבנים כאלו (מחסנים? מבני תעשיה נטושים?) לדירות, נשמע פחות או יותר הזוי.
איך פותרים את המצוקה? בדרך אחת ויחידה :מגדילים את ההיצע, כלומר בונים יותר דירות. איך משיגים זאת? יש רק תשובה כלכלית אחת: להזרים לכלכלה גורמי יצור נוספים. קרקע דווקא לא חסרה, כי המינהל מוכר עוד ועוד מגרשים בכל הארץ. אבל אי-אפשר לבנות על המגרשים, כל עוד חסרים עובדים, ציוד, מימון, יזמים ומנהלים, שהם גורמי היצור.