חבר בכנסת ישראל יושב מול המקלדת ומנסח מכתב דחוף ליועץ המשפטי, על עסקה בלתי כשרה בין ראש הממשלה לבין ח"כ אורי אריאל: מיליוני שקלים לישיבות הסדר, בתמורה להצבעתו נגד הקמת ועדת חקירה ממלכתית (אריאל הכחיש). בעיתון קראנו את המילה "קנה" את הצבעתו, ובאתר של קדימה הופיעה המילה "שוחד". ארבעה ימים אחרי, הממשלה מקבלת החלטה שנוגעת לחרדים (חוק קצבאות האברכים). יש הרואים בה ניצני כניסת חרדים לשירות אזרחי ולשוק העבודה, ויש שרצו וראו בה (עוד) כניעה לחרדים. הפעם, זה היה תורו של ח"כ יוחנן פלסנר שהופיע בכל ערוצי התקשורת ו"פתח פיו" על ראש הממשלה. ונניח, רק נניח, שכל מה שאמרו יואל חסון ויוחנן פלסנר היה אמת מוחלטת. דהיינו, ראש הממשלה "משלם" כדי למשול - האם זה לא בסדר? משני הח"כים הצעירים לא תקבלו תשובה עקרונית. לצבועים אין תשובות עקרוניות. מה שאסור ליריב פוליטי, מותר בבית. יש נתניהו אחד! אין שניים! ונתניהו האחד סולד ממתן קצבאות לאנשים בריאים. מבחינתו, קצבה מגיעה רק לקשישים ולנכים. מי שבריא, שייצא לעבודה. במילים פשוטות, כדי לממש באמת את האידיאולוגיה הכלכלית והאחרת שלו, ראש הממשלה (כל ראש ממשלה) זקוק למרחב תמרון גדול יותר. את כל זה, הח"כים חסון ופלסנר יודעים. למי ששכח - בתפקידו כשר אוצר, נתניהו כיסח קצבאות על ימין ועל שמאל. הכלכלה הקורסת והגיבוי שקיבל מאריאל שרון בזכות 40 המנדטים, איפשרו לו לעשות את מה שצריך. הניתוח הצליח וכלכלת ישראל עלתה על דרך המלך. במקום להריע לו, היריבים והתקשורת התאמצו לדחוס לתודעת מיליונים, שנתניהו "גיבור על חלשים". אני רוצה להזכיר לשניהם, שאדונם המושחת, זה החשוד הנצחי בפלילים, אריאל שרון - גם הוא (כדי להעביר תקציב) נאלץ "לקנות" את קולותיהם של החרדים והח"כים של שינוי. לחרדים "שילם" 290 מיליון שקל, וטומי לפיד "קיבל" 700 מיליון שקל. מגיש הטלוויזיה עודד בן-עמי השתמש במילה "קנה", ושרף ללפיד את הפיוז. מיותר להדגיש, שבכירי העדר שחררו אנחת רווחה לנוכח העסקה שאיפשרה את החורבן המדיני שנותר אחרי גירושם של אלפי יהודים מביתם. יואל חסון, כמו חברו יוחנן פלסנר, וגנבי המנדטים רוני בר-און וציפי לבני, ימשיכו לעשות פוליטיקה של שקרים, צביעות והכפשות אישיות. הבשורה של קדימה על "פוליטיקה אחרת" מתבררת יותר כפוליטיקה של ברברת... הבוז לצבועים...