|
חמישים שנה לאחר שהוקם, מגיע, למרבה הצער, לסוף-דרכו, עוד ציון-דרך היסטורי-תרבותי של העיר תל אביב. הפעם יונף גרזן הכורת על בניין הסינרמה העגלגל, שבשכונת יד אליהו, כשעל חורבותיו יוקמו מפלצות-בטון כעורות של מגדלי משרדים ומגורים. כדרכה בקודש, שוב מצפצפת העירייה, חסרת חוט-השדרה, צפצוף אחד ארוך על מונומנט אדריכלי מסוגנן, כשהיא נכנעת לפרויקט נדל"ני, שמטבע הדברים מכניס לה הרבה יותר כסף. כך נהגה לא מכבר עם הריסת קולנוע תל אביב וזה מה שהיא עושה בעצם הימים האלה בשדרות רוטשילד, כשבתי הבאוהאוס היצירתיים, בני הקומותיים, פאר האדריכלות הקלאסית, הולכים ונעלמים מן הנוף הקלאסי של פעם, מפנים את מקומם למפלצות-בטון גבוהות, מכוערות וחסרות כל טעם מינימלי בעיצוב. |
|
בראשיתה נועדה הסינרמה לשמש קרקס חלופי, בבניין של קבע, לאוהל הזירתרון שהוצב בזמנו מיריעות-בד, ברחוב ז'בוטינסקי ברמת-גן, במקום הידוע כיום במתחם הבורסה. אלא שבניית משכן הקבע נתקלה בקשיים כלכליים רבים והמבנה נותר במשך שנים כשלד, ללא כיפה בראשו. רק עם השלמתו, במחצית שנות השישים, הוא הפך, בגלגולו החדש, לבית הקולנוע הראשון בארץ, שהוקרנו בו סרטים, בשיטת הסינרמה הייחודית, מעל גבי מסך ענק וקעור, תוך שימוש בשלושה מקרנים בו-זמנית. לרוע מזלו, כשל גם הבניין בגלגולו כקולנוע, ונותר שומם במרוצת 15 שנים תמימות.
|
|
אלא ששוד ושבר: עם הפיכתו של מה שהיה פעם קרקס וקולנוע, למועדון בילויים - שוב פקדה עין הרע את בניין הסינרמה. המועדון פשוט לא החזיק מעמד והבניין הפך עכשיו ל"כלבויניק": פעם משכן לתיאטרון, פעם מרכז-כינוסים, פעם אולם-מופעים ופעם אולפן-טלוויזיה - ושוב, מעשה שטן, לתקופה מוגבלת בלבד. כשהוא נותר בשממונו בפעם-המי-יודע כמה. אבל גם עם כישלונו התוכני רב השנים, לא מגיע לו לבניין הסינרמה, במבנהו ההיסטורי, להסתלק מן הנוף התל אביבי הייחודי של פעם. מן הראוי היה להנציח אותו כמונומנט בפני עצמו, כרובד נוסף בקומץ האתרים המשומרים שעליהם החליטה, לא מכבר, הממשלה. אלא שכרגיל, חוק שימור האתרים ההיסטוריים בארץ אינו מיושם בשטח. הוא נותר על הנייר בלבד.
|
|
