התמונה המלאה של הגזענות

רוב התקשורת החליטה שאסור שנדע את העובדות הללו, ורק בהיעדר תמונה אמיתית של העבריינות הערבית, מוצג מכתב הרבנים כקיצוני ובלתי מובן. נוכח פשיטת הרגל של המדינה, מהווה המכתב עוד ביטוי של הגנה עצמית הצומחת מלמטה, לבלימת ההשתלטות הערבית על שכונות ויישובים. זהו פסק הלכה מנהיגותי ואמיץ שאינו מנסה להתחבא מאחורי ניסוחים פתלתלים. כותביו וחותמיו ידעו מראש היטב כי הדבר יציב אותם על מסלול התנגשות חזיתית עם כרישי ההסתה, הצביעות, הפחדנים מול האויב והגיבורים על יהודים צייתנים. אם הם יחזיקו מעמד ולא יתקפלו, גם נוכח איומי פיטורין וכלא, נדע כי צומחת כאן מנהיגות אמיתית.

מסע ההסתה הצבוע שאליו בחר נתניהו להצטרף מטשטש את מסע ההשתלטות הערבי השיטתי על קרקעות ונכסים יהודיים. תחת מטחי ארטילריה תקשורתיים המציגים את הערבים כמקופחים, מתכסה הארץ באלפי מאחזים ערביים בלתי חוקיים שכבר כבשו שטחים ניכרים, בייחוד בנגב. עסקים רבים בדרום המופקר אינם מתקיימים ללא תשלום דמי חסות לעבריינים בדואים, ובצפון נתפסו ועדיין מסתובבות כנופיות של ערבים המבצעים מעשי אונס ביהודיות על-רקע לאומני. רוב שריפות היער מוצתות במזיד. 45 שריפות נוספות הוצתו בידי ערבים בשבוע של שריפת הכרמל כחלק ממעורבות גוברת בטרור מצד ערבים "ישראלים". צדיקי חמולת ג'ואריש השתלטו וסיפחו אדמות של קיבוץ נצר סרני. קיבוץ כפר הנשיא "תרם" שטח נכבד לטובת טובא זנגריה, כפר שצבר מוניטין של מוקד פשיעה ממאיר. הם אינם הקורבנות היחידים להשתלטות האלימה והשיטתית. מי שמתנגד זוכה לחבלות, לשריפות, למכות ואף לניסיונות רצח. התקשורת אינה מדווחת שמדי פעם נאלצים כוחות מג"ב לאבטח הסעות עובדי מפעלים ביטחוניים בגליל. התנועה האיסלאמית מדליקה את הר הבית, אימאמים המקבלים משכורות מהמדינה מסיתים מעל צריחי המסגדים ומפעילים טרור אקוסטי נגד שכנים יהודים. במקרים רבים כשערבים נכנסים לגור ביישוב יהודי, חלקם במימון זר, הם מתנהגים בקולניות מתגרה ומשליטים טרור של בריונות כלפי מי שמעז להעיר להם. פתאום גדל פלאים אחוז הגניבות, החבלות וההטרדות המיניות. והמשטרה? אינה קיימת. בג"צ מתייצב כמעט אוטומטית לצד הערבים ואילו המדינה אינה מתפקדת. הפעם האחרונה שהמשטרה פעלה היטב הייתה ב"מהומות אוקטובר" 2000. אז, בתיאום עם יאסר ערפאת, שפתח במלחמת אוסלו, התפרעו אלפי ערבים, ניתקו כבישים וצמתים, יידו אבנים, ירו על שוטרים, ניסו להתנפל על ישובים יהודיים ושרפו סניפי בנקים ודואר. השוטרים, שהצליחו לקטוע את המרד בעודו באיבו בפעולה נמרצת, ובמחיר של 13 ערבים הרוגים בלבד, שילמו ביוקר. ראש הממשלה, אהוד ברק, שהיה זקוק לקול הערבי, הקים ועדת חקירה שהרכבה הבטיח מראש תוצאות שהושיבו את המשטרה על ספסל הנאשמים. התוצאה היא "נוהל ידיים בכיסים" מצד השוטרים היודעים כי מול הערבים אסור לנקוף אצבע מאחר שהמשחק מכור על-ידי השמאל, התקשורת ומערכת המשפט - המדינה לטובת הפורעים. שי דרומי שירה בגנב בדואי, נרדף על-ידי "מערכת הצדק" שפתאום התעוררה. גודל האבסורד הוביל לכך שנחקק חוק עוקף משטרה ומשפט, המתיר לירות בפורצים. יהודים שנקעה נפשם הקימו את ארגון "השומר החדש" שתוצאות פעילותו כבר ניכרות בשטח. מה שלא ברור הוא שאם חזרנו למצב שהשמירה מתבצעת על-ידי מתנדבים כמו בתקופת האנגלים והטורקים, מי בכלל צריך את מערכות המשטרה והמשפט, הרעות והכושלות, שרק מפריעות?