בסוף שנת 2009 כינס שר התחבורה והבטיחות בדרכים ישראל כ"ץ מסיבת עיתונאים, והתרברב, אם כי בצורה זהירה, במספרם הנמוך של ההרוגים בתאונות הדרכים, לעומת השנה שקדמה לה. הוא תלה זאת בשורה של פעולות בהן נקט משרדו, וכבר אז אמרתי בלבי כי לא לעולם חוסן. יש שיאמרו כי כ"ץ פתח פה לשטן, מה שהביא דווקא לעלייה במספר ההרוגים ב-2010, אך האמת היא שכ"ץ עשה, והרבה, למען הפחתת התאונות.
אולי לא הכל היה 100%, ותעיד על כך הכתבה שבערוץ 10 שחשפה את המשרדים המרוקנים מיושב של הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים, חשיפה שהביאה לשינוי. אבל שר הבטיחות סייג כבר אז את דבריו והבהיר כי מלבד לקוות שהאמצעים בהם נקט יפחיתו את מספר ההרוגים, אין הוא יכול להבטיח דבר. ספק אם לנוכח הממצאים יכנס גם השנה מסיבת עיתונאים דומה. בניגוד לאופנה הרווחת בקרב עיתונאים לחפש את השר ולהצמיד אליו את האחריות האישית לכל הרוג והרוג, אני דווקא סבור שכ"ץ לא התרשל. להפך, הוא עשה, וההשתלחות התקשורתית בו עושה לו עוול. יעידו על כך תשובותיו המפורטות והענייניות בכנסת, ובעיקר שיפורי התשתיות הרבים בדרכים.
כדי להוביל מהלכים ולהזיז עניינים במשרד כה מורכב כשלו, בו כל גורם מושך לכיוון אחר, נדרש שר התחבורה לדמות ביצועית. באותה מסיבת עיתונאים הוא אף הצביע לעבר אותה דמות: "אמרתי בבדיחותא למנכ"ל המשרד שיושב לידי שעל דלת הלשכה שלי צריך לתלות שלט 'כאן מקבלים החלטות', ועל דלת המשרד שלו שלט 'כאן מיישמים החלטות'".
כ"ץ, המחובר היטב אל דרגי השטח, יודע מנסיונו העשיר כי כדי ליישם מדיניות, הוא זקוק לאיש חזק כמו
יעקב גנות, ולכן אינו שש לוותר על שירותיו כמנכ"ל המשרד. גם הוא יודע שהתזוזה שחלה בביצוע פרויקטים רבים וביישום החלטות שהתקבלו בעבר לא צמחה על מצע ריק, ונזקפת במידה רבה לנחישותו של גנות לקדם תהליכים תקועים. לא תמיד נעשה הדבר ביושר, לפי כללי מינהל תקין ובשקיפות - ועל כך התרענו לא אחת ב-News1 - אבל לא ניתן להתעלם מהעשייה התזזיתית האדירה שאוחזת במשרד התחבורה מאז נכנס גנות לתפקידו.
הביורוקרטיה מהווה חסם במשרד התחבורה פועלים גורמים רבים שחפצים בטובת האזרח, ופועלים מול מנגנונים ביורוקרטיים סבוכים שקשה לשער. לצד חיזוק העושים מלאכתם קודש, את העשבים השוטים המעיבים על פעילות המשרד היה צריך גנות לנכש. השד יודע מדוע נמנע מלנהוג כן, ולא העיף את אלה המבאישים את ריחה של המערכת, דבר שכנראה לא יקרה בתקופתו.
שר התחבורה כ"ץ דוגל במדיניות של הסרת חסמים וקידום פרויקטים תקועים על-בסיס החלטות והמלצות העבר, ולא בהמצאת מדיניות חדשה. הוא מבין היטב שכדי ליישם את מדיניותו הוא נדרש לגורם מקצועי ולא למינוי פוליטי. גנות כמנכ"ל הועדף בזמנו על פני שני מועמדים אחרים לתפקיד מתחום התחבורה - הראשון:
אריה בר, שבתפקידו הציבורי האחרון כיהן כמנכ"ל משרד הפנים, ושימש קודם לכן כמנכ"ל משרד התחבורה בקדנציה של השר
מאיר שטרית; השני: עמוס עוזאני, לשעבר מנכ"ל נמל חיפה. עוזני, ששימש בתפקיד מנכ"ל
רכבת ישראל, ספג ביקורת מ
מבקר המדינה על אופן התנהלותו בתהליכי הרכש של החברה. דוח הביקורת גם קבע כי עוזני קיים בעבר קשרים עסקיים עם יועץ לענייני רכש ועם יועץ משפטי שהחברה מעסיקה, וכי מתוקף היותו יו"ר ועדת המכרזים של החברה, לא דיווח על כך לוועדת המכרזים ולא נמנע מלשמש יו"ר בדיוני ועדת המכרזים לבחינתם. עוד מצא המבקר כי על-פי הוראת רשות החברות הממשלתיות, התחייב עוזני שבטרם ימונה למנכ"ל יעביר את מניותיו בחברת ייעוץ שהייתה בבעלותו לצד ג', כדי שזה יחזיקן בנאמנות. עוזני העביר את המניות לבתו ולחבר קרוב, אולם המבקר קבע כי אומנם העביר את מניותיו לצד שלישי, אך לא הוכח כי לא נשאר בעל השליטה בחברת הייעוץ. זאת ועוד רשות החברות לא וידאה שדרישתה להימנעות אכן מולאה כנדרש.
מוקדם לנחש את מי ירצה ישראל כ"ץ בחדר שלצידו, אך בהחלט ניתן לקוות כי ההחלטה על בחירת המנכ"ל הבא העומדת לפתחו תניע את גלגלי המערכת קדימה.
