זה כבר עשרים וחמש יושב אדם שלנו, חייל שלנו, ומחכה שישחררו אותו. אנחנו יודעים ומבינים עד כמה זה חשוב לשחרר את גלעד שליט המצוי בשבי האויב כבר ארבע שנים. כמה זה חשוב לתת תשובה למשפחת ארד. אנחנו לא מספיק מבינים כמה זה חשוב לשחרר את פולארד משם. אולי משום שהוא נמצא בכלא האמריקני?. אנחנו רואים אותו מידי פעם, שומעים עליו, יש חכ"ים שנוסעים להצטלם. יש עצומות כנסים ועצרות. אולי העובדה שפולארד שייך היום רק לקבוצה מסוימת בציבור שלנו - ציבור הכיפות הסרוגות.
יש המון ישראלים שיוצאים להפגין למען הטבת תנאיהם של המחבלים הכלואים אצלנו. לאפשר להם התייחדות, לאפשר להם ללמוד, להישאר בני אדם שפויים. הקבוצה הזו משום מה לא ראתה מעולם צורך להפגין למי שתרם לביטחוננו. למען מי שכלוא בתנאים חמורים בהרבה ממי שפשע יותר.
יש גם את סיבת המאסר, שהרי פולארד נתפס בעבירת ריגול שנויה במחלוקת. זה לא המרגל הקלאסי שמגיע לדרגי השלטון הגבוהים במדינה ערבית. מיהו פולארד הזה? כולנו יודעים אבל אני מצידי, רוצה רק להזכיר בטור אחד קצר במי מדובר.
ג'ונתן ג'יי (יהונתן) פולארד נולד בעיר גלווסטון שבמדינת טקסס. אביו, פרופ' מוריס פולארד, היה מיקרוביולוג, ואמו עקרת בית. בהיותו בן 16 ביקר לראשונה בישראל, במחנה לנוער שוחר מדע במכון ויצמן למדע. לאחר מכן למד מדע המדינה באוניברסיטת סטנפורד. ב-1979 התקבל לעבודה במודיעין של הצי האמריקני. מתוקף תפקידו כמנתח חומרי גלם מודיעיניים נחשף פולארד למידע מסווג שהיה קשור בישראל, שגורמים במערך הביטחון הלאומי בארצות הברית מנעו במכוון מישראל.
פולארד פעל להעברת המידע לישראל. המידע שהעביר פולארד שימש רבות את מדינת ישראל. בין השאר להיערכות הגנתית מפני נשק להשמדה המונית של ארצות ערב ואף לפעולות התקפיות. בשנים 1984 - 1985 העביר פולארד מאות אלפי מסמכים לידי סלע, וזה מסר אותם למחלקת ביון מיוחדת אותה ניהל השר לשעבר
רפי איתן.
במהלך שנת 1985 נתפסו פולארד ואשתו אן, מחוץ לבנין השגרירות הישראלית בוושינגטון, מאחר שהציר הישראלי שם, שופט ביהמ"ש העליון כיום,
אליקים רובינשטיין, לא אישר להם להיכנס. פולארד הועמד לדין ומועד השחרור התיאורטי של פולארד הוא 21 בנובמבר 2015, בדיוק שלושים שנה למעצרו, אך לא ברור אם תאריך זה מחייב את שירות בתי הכלא.
מאז הוא חזר בתשובה, והתחתן בשנית עם יהודיה קנדית בשם איליין זייץ ששינתה את שמה לאסתר פולארד. על-פי עצת רבו,
הרב מרדכי אליהו זצ"ל, הוסיף פולארד לשמו את האות "ה" ליהונתן. כשנתפס, ישראל לא הודתה בכך שהוא סוכן שלה, אולם מימנה את עורכי דינו.
מודה לא מודה בנובמבר 1995 העניק שר הפנים
חיים רמון לפולארד אזרחות ישראלית. ב-1998 הודיע היועץ המשפטי של משרד ראש הממשלה כי "ג’ונתן פולארד היה סוכן ישראלי, וכי ממשלת ישראל מכירה במחויבותה כלפיו ומוכנה לשאת באחריות מלאה הנובעת מכך". הענקת האזרחות וההכרה בפולארד כסוכן ישראלי נעשו רק לאחר פניות שלו לבג"ץ והתנגדות ממשלתית קודמת למהלכים.
יצחק רבין היה ראש הממשלה הראשון שניסה להביא לשחרורו של פולארד וביקש פעמיים מנשיא ארצות הברית
ביל קלינטון לחון אותו, ללא הועיל. מכתב של שבעה מזכירי הגנה לשעבר, הרתיעו אותו מלהעניק לו חנינה. דניס רוס, כותב כי בתשובה לנשיא אמר כי "הוא נחשב חייל ובישראל מקובל כי אין מפקירים חיילים בשדה הקרב". לא מפקירים חייל בשטח? תלוי
קלינטון התבקש שוב לחון את פולארד על-ידי
בנימין נתניהו אך כאשר נסוג פעם נוספת מכוונתו לחון אותו. ב-2003, חתמו 112 חברי כנסת על עצומה נוספת, כולל ראש הממשלה
אריאל שרון. שרון נמנע מלהעביר את העצומה לנשיא ארצות הברית
ג'ורג' בוש בפגישתו עמו. למה? לשרון הפתרונים.
בינואר 2006 דחה בג"ץ את עתירתו של פולארד להכיר בו כאסיר ציון, משום שהמדינה שבה פעל אינה מדינת אויב. בספטמבר 2010 חתמו למעלה מעשרים חברי קונגרס דמוקרטים על מכתב לנשיא ארה"ב,
ברק אובמה, שבו הם קוראים לשחרורו של פולארד בנימוק שהעונש שאותו קיבל בלתי פרופורציונאלי באופן בולט, הרבה יותר מרבים אחרים שנמצאו אשמים בפעילות דומה עבור מדינות העוינות לארצות הברית, בניגוד לישראל.
ומה עד היום? כלום. הוא שם. כלוא. חולה. בודד . מנותק. מחוץ לתודעה. כל המעורבים בפרשה התקדמו. שרים, שופטים, אנשי ביטחון. הוא נשאר באותו תפקיד- אסיר.
לאחרונה שמענו כי ראש הממשלה כתב מכתב אישי - בלי סיוע של יועצים משפטיים- לנשיא ארה"ב הקורא לשחרורו של פולארד.
ואולי האמריקנים, שדורשים מאיתנו ויתורים עד אין קץ יעשו ויתור אחד למענינו. אם הם דורשים מאיתנו לעשות שלום עם מי שפגע בנו פיזית, אין סיבה שהם יוותרו למי שפגע בעיקר בכבודם.
