החברים של קצב - זמן לחשבון נפש

האם לציניות אין גבול? האם "טובת המפלגה" מכשירה כל מעשה, גם בחירת אנס לנשיאות המדינה?, על שאלות אלו וכאלו צריכים לענות לעצמם כמה וכמה מותיקי הפוליטיקאים, אלה שהיו לצידו של קצב כל אותם שנים, אלה שידעו על המעשים ובחרו בשתיקה, ונתנו יד לבחירתו לתפקיד הרם ביותר במדינה, תפקיד הנשיא. החברים של קצב צריכים להביט כל בוקר בראי ולומר לעצמם איך ומדוע שתקתי?, מה הייתה "תרומתי" לבזיון תפקיד הנשיאות?, האם "טובת המפלגה" קודמת לכל הגינות אנושית מינימלית?. איני יודע מיהם אותם חברים, וממילא גם איש מהם לא יקום ויודה על חטא. על הציבור לשפוט את אותם חברים עלומים לכף חובה. יש להם חלק בחיפוי על המעשים המגונים, ובמידת מה גם על התמשכותם. לא, אין מדובר במשפט ע"פ דין אלא במשפט מוסרי. אותם חברים עלומים שידעו והחרישו צריכים להיות מגונים חברתית ותקשורתית, גם אם אין שמות ספציפיים. כן, מדובר בהרשעה אתית לח"כים שידעו אך למרות זאת הובילו לבחירת קצב. עד כמה פוליטיקאים יכולים להיות כה לא אנושיים?.