יש"ו, שלא כמו שטוענים הנוצרים חטא והחטיא את ישראל, התחיל ברדיפת שמלות והמשיך לעבודה זרה (יש מאמר חז"ל שלא עבדו ישראל עבודה זרה אלה כדי להתיר להם את העריות).
הוא נידון בסנהדרין ונגזר עליו דין מוות. כיוון שהוא היה מקורב למלכות, שלחו כרוז ארבעים יום קודם לתליתו, כל מי שיודע לו זכות יבוא וילמד עליו, ואז בית הדין של ישראל תלו אותו, אותו היום ערב פסח היה.
נקודה חיובית שחז"ל מציינים לגביו, שלמרות הכל כאשר שאל אותו אונקלוס הגר (לפני שהתגיר) בסיאנס (שאסור על-פי התורה), האם לדבוק בישראל. אמר להם טובתם דרוש, רעתם לא תדרוש, וזאת לאחר שבשמים הוא קיבל פרופורציה אחרת על העולם.
נכון שהרבה מהתאוריות הנוצריות פותחו אחרי מותו, הפכו אותו לאלוהים ועוד.
שאלות שעולות:
אם היהודים הרגו אותו, כדברי חז"ל, למה הנוצרים צנזרו זאת מהגמרות? למה הכנסייה "רק" מאשימה אותנו בהסגרה של יש"ו לרומאים?
על מה אין מחלוקת?
שהנצרות רדפה יהודים מאות בשנים, שחטה אותם, אנסה אותם להתנצר, הורידה על ראשיהם גליוטינות, בזזה את רכושם ועוד. עד היום הוותיקן לא מכירה במדינת ישראל ולא מודה בפשעיה. הרצון היהודי לפתוח דף חדש עם העולם המערבי מאוד חזק, ובשל כך המוכנות שלנו לסלוח על פשעי העבר גם עוברת גבולות.
אבל חשוב לומר, שהסליחה בתפיסה היהודית מקומה, כלפי מי ששב בתשובה, שחזר בו מדרכו הרעה, שפתח דף חדש ללא רשע ופשע. הכנסייה הנוצרית עדין לא הגיע למקום הזה. היא עדיין משקיעה מיליארדי יורו בשנה על-מנת להעביר את היהודים על דתם, היא עדין מאמינה בשקר המגושם שאותו האיש הוא האלוהים, שכיוון שלא ידוע מי היה אביו, הוא נולד מרוח הקודש.
את השקרים הגסים האלה העולם הנאור צריך להוקיע, כדי שנוכל להגיע ליחס של סליחה.
חשוב לשים לב שגם להתערבות העולם המערבי בענייני ישראל יש מניעים דתיים כמוסים. הכוונה להוביל לבינאום ירושלים למשל, תוכנית שמלווה אותנו עוד מראשית שיבת ציון בקרב העמים מבוססי הנצרות, ולא התייאשו ממנה עד היום, והיא נובעת בשורשה מהבעיה הנוצרית שנוצרה בעצם הקמת מדינת ישראל, כיצד העם שניטש על-ידי האל לפני אלפיים שנה בשל מעשיו "הרעים" חזר לבימת העולם, עשה COME BAKE בלשונם. ואם הוא באמת לא ניטש, אז מאין לנו שהנוצרים נבחרו במקומו?
מי שהיום סולח לכנסייה הנוצרית על פשעיה, גם בבוא הזמן ישכח את השואה, כי ההבדל ביניהם הינו רק במשך הזמן שעבר. עוצמת הרשע של הנוצרים לא הייתה פחותה משל הנאצים. אולי מידת ההצלחה בהשמדת עם הייתה קטנה יותר, וגם זה לא בטוח, אבל ממתי אנו בוחנים פשיעה על-פי מבחן התוצאה?
גם הנאצים שהיו אולי חילוניים גדלו על מצע גידול מתאים, שאיפשר מנטלית לשנאה לצמוח, שנתן לה את הלגיטימציה הדתית.
טענה שנשמעת רבות בימינו, אני לא חוגג את חג המולד מסיבות דתייות, אני לא בא להזדהות עם הנצרות, אני רק "מנצל" סיבה לערוך מסיבה. אני לא חוגג סילבסטר כדי לפאר את אותו רשע, יש לי פשוט תירוץ לעוד נשיקה.
אני שואל, האם הייתה הולך למסיבת יום הולדת של שונא שלך, שכבר מספר פעמים ניסה לרצוח אותך, שבאמת רצח אותך (בנמשל) ואומר שאתה רק מחפש סיבה למסיבה?
ואני אף שואל האם אין חשיבות לכבודנו הלאומי ההיסטורי?
האם מסירת הלחי השנייה היא מידה יהודית?
האם דם סבינו וסבתותינו לא רותח בקברם לנוכח חגיגות אלו?
האם הדרך לעולם טוב יותר ללא רוע, שקר, חמס וקטל עוברת דרך טשטוש זכרונות העבר?
אפשר למצוא סיבות טובות לערוך מסיבות, בכל יום מימי השנה, אתה יכול למצוא תירוץ לנשק לאשתך, אבל לא מתאים בימי אידם של הנוצרים.
