פרשת טארק אבו לבן - התעללות או עלילה?

פרשת התעללות לכאורה של שוטרים בצעיר תושב מזרח ירושלים נמצאת בימים אלה בדיון משפטי, והיא מעוררת עניין רב בשל שאלת מהימנותה של הראיה המרכזית שהוגשה על-ידי התביעה. הפרשה החלה ביום חמישי, ה-19 ביוני 2008. טארק אבו לבן, העובד בארגון זכויות האדם "המוקד להגנת הפרט" יצא את ירושלים בשעה 23:00 עם חברו ח'ליל אחמד ח'ליל בדרכו לתל אביב כדי לפגוש חבר נוסף, אחמד ברר'ותי שמו, שעובד בבית מלון דייויד אינטרקונטיננטל בעיר, וביחד תכננו ללכת לים. על-פי עדותו של טארק, אחמד חיכה להם מחוץ למלון, ויחדיו הם הלכו לאכול ארוחת ערב במסעדה והסתובבו בעיר. בסביבות השעה 01:45 טארק וח'ליל הסיעו את אחמד בחזרה למלון והתכוונו לחזור לירושלים. במרחק לא רב מהמלון הבחין טארק שנהג ברכב בהבהוב אורות מאחור וראה ניידת משטרה מסוג GMC עם סירנה דולקת אחריו. מנקודה זו נחלקות הגרסאות באופן מוחלט בין זו של טארק שאומצה על-ידי המחלקה לחקירות שוטרים, לבין זו של שלושת השוטרים. טארק מסר את גרסתו הראשונית לתחקירן ארגון בצלם, כרים ג'ובראן ב-6 ביולי 2008 (כלומר 16 יום לאחר האירוע) ומסר כי בכוונתו להגיש תלונה למח"ש יום למחרת, ב-7 ביולי 2008 (17 יום לאחר האירוע). קודם לכן, ב-29 ביוני 2008 (9 ימים לאחר האירוע) הגיש טארק אבו לבן תלונה למשטרה. על בסיס תלונתו של טארק הוגש (3.5.09) כתב אישום נגד שלושת השוטרים המואשמים בכך שתקפו את טארק אבו לבן בנסיבות מחמירות וללא כל סיבה, בשימוש לרעה בכוח, במרמה והפרת אמונים ובאיומים. כתב האישום מציג התעללות קשה של שלושה שוטרים בתושב מזרח ירושלים להלן ציטוט קטעים נבחרים מתוך כתב האישום שהוגש נגד שלושת השוטרים: "הנאשמים, שישבו באותה עת בניידת משטרתית מסוג GMC (להלן: "הניידת"), סימנו למתלונן לעצור באמצעות הבהוב באורותיה הכחולים של הניידת. המתלונן עצר את הרכב בצד הדרך". "הנאשמים שאלו את המתלונן מהיכן הוא, והמתלונן השיב כי הוא מירושלים. המתלונן נתבקש על-ידי מי מהנאשמים לכבות את המנוע, וכך עשה. הנאשמים ביקשו מהמתלונן וחבריו תעודות זהות, רישיונות וביטוח, והמתלונן מסרם ללא ויכוח". "אחד הנאשמים הוציא מנרתיק תעודת הזהות של המתלונן תעודות פרטיות שהיו ברשות המתלונן, והשליכם לתוך הרכב אל עבר המתלונן. כששאלו המתלונן לפשר המעשה, השיב אותו נאשם שיסתום את הפה. הנאשמים בדקו במסוף את תעודות הזהות של המתלונן וחבריו, וכעבור כשתי דקות ביקשו מהם שיצאו מהניידת. המתלונן וחבריו עשו כמצוותם". "בו בזמן, עברה מאחורי המתלונן בחורה והמתלונן הסב ראשו לכיוונה. אחד הנאשמים העיר למתלונן על הדבר, ובסופם של חילופי דברים בין השניים, דחף נאשם זה את המתלונן לאחור. נאשם נוסף דחף גם הוא את המתלונן וגידפו. נאשם 3, שהיה נהג הניידת ומפקד הצוות, הורה לנאשמים שיעלו את המתלונן לניידת. המתלונן שאל מדוע לוקחים אותו לניידת, אולם הנאשמים אמרו לו כי הוא מעוכב, מבלי לפרט מדוע". "המתלונן עלה לניידת מרצונו והנאשמים הסיטו את וילונות הניידת. המתלונן הושב במושב האחורי, כאשר אחד הנאשמים יושב מימינו ונאשם נוסף יושב משמאלו. הנאשמים אמרו לו לשבת על רצפת הניידת באומרם: 'יא ערבי'. המתלונן השיב: 'מה פתאום', ובתגובה היכו אותו הנאשמים באמצעות מספר אגרופים בגבו. בעקבות זאת, התיישב המתלונן מקופל על הניידת". "הנאשמים אזקו את ידיו של המתלונן לאחור, והחלו להכותו באמצעות מתן אגרופים בגבו ובעיטות בבטנו ובראשון, וזאת כשהנאשמים לעיתים יושבים על המושבים, ולעיתים נעמדים עליהם. אחד הנאשמים החזיק בידו בקבוק מים מינרליים שהיה מלא למחצה, והיכה באמצעותו את המתלונן בראשו כ-4 פעמים. לאחר מכן, השליך את הבקבוק על גופו של המתלונן. כאשר שאל המתלונן מדוע מכים אותו, השיבו לא הנאשמים: 'אתה ערבי מניאק בן זונה'". "כעבור מספר דקות של נסיעה, עצר נאשם 3 את הניידת בצד, ירד ממושב הנהג, פתח את הדלת האחורית, ונתן למתלונן אגרוף לפניו. בשלב זה, היכו שלושת הנאשמים את המתלונן, דרכו על חזהו ואמרו לו לבקש סליחה. המתלונן שאל על מה, אולם גם לאחר שביקש סליחה, הנאשמים לא חדלו מלהכותו בכל גופו, באומרם שיהרסו את חייו ויפתחו לו תיק". "לאחר האירועים המתוארים, חזר נאשם 3 למושב הנהג ונסע חזרה לנקודה ממנה העלו הנאשמים את המתלונן לניידת. כאשר הגיעו למקום בו המתינו חבריו של המתלונן, הסירו את אזיקיו ואמרו לו: 'אם תסתכל על בחורה יהודיה ניתן לך מכות כבדות, ואם נראה אותך נפוצץ אותך'. לאחר שהנאשמים עזבו את המקום, נסע המתלונן לבית החולים הדסה בהר הצופים על-מנת לקבל טיפול רפואי". "כתוצאה מתקיפתו בידי הנאשמים, נגרמו למתלונן חבלה ליד רקתו הימנית, סימנים אדומים על לחיו הימנית, סימנים אדומים והמטומות [נפיחות] על עורפו, המטומות על גבו, וחבלות יבשות בכל גופו".