יש מחיר לפגיעה בגדר ההפרדה

מותה של המפגינה הפלשתינית מבילעין במהלך ההתפרעות נגד גדר ההפרדה, שהתקיימה ביום 31.12.10, הוא המחיר שנגבה על פגיעה בביטחונם של אזרחי מדינת ישראל. אין זה משנה אם הייתה למנוחה היסטוריה רפואית או לא, אם נפטרה בביתה או בבית החולים, מותה נגרם מעצם מעורבותה בפעילות שמסכנת את ביטחונם של תושבי ישראל. גדר ההפרדה הינה מרכיב מרכזי במניעת טרור. כתבתי על כך בהרחבה במאמר "המחבלים של גדר ההפרדה" שפורסם בNews1 בתאריך 10.10.2009 [קישור]. ליבי אינו גס במותה של צעירה, במיוחד כשזו טרגדיה שנייה במשפחתה, אך התוצאה היא בלתי נמנעת. גדר ההפרדה עצרה את גל הפגועים ששטף את המדינה בשנים שלפני הקמתה ולכן כל הפוגע בגדר או מפריע להקמתה – פוגע בביטחון אזרחי המדינה. כוחות הביטחון למיניהם אחראים לספק ביטחון מרבי לתושבי המדינה ותפקידם לסכל כל ניסיון לפגוע בביטחון הזה. כך הם פעלו ויפעלו וזה יהיה גם בעתיד המחיר של מי שלוקח את החוק לידים ומסכן אחרים. ח"כ טיבי וחבורת השמאלנים והאנרכיסטים שפעילים נגד גדר ההפרדה דורשים ועדת חקירה. הם לא יקבלו. אין כל סיבה בעולם לחקור פעילות לגיטימית נכונה שנעשתה בסמכות ועל-פי הצורך. מדינה שאינה מעוניינת לחקור את מחדליה שגרמו ל-44 הרוגים, לא תחקור את האירועים שהתקיימו באופן חוקי ותקין גם כשיש הרוגה אחת. צריך לתת גיבוי מלא לכוחות הביטחון שאוכפים חוק ומיישמים את מדיניות הממשלה, כדי שימשיכו למנוע איומים, בנחישות ומקצועיות וללא עו"ד צמוד. ולכל אבירי הסופר-דמוקרטיה בגרסה הישראלית, שמהווה למעשה כסות לאנרכיה אנטי ציונית שיזעקו בוודאי על פגיעה בחופש הדיבור ובחופש ההפגנה, צריך להשיב באופן ברור. חופש דיבור -כן. חופש להפגין – כן. חופש לחבל בביטחון – לא. ומי שייקח את החוק לידיו ישלם את מלוא המחיר.