לכבוד יוסי ביילין
שלום רב
מכיוון שכבר שנתיים אתה לא בכנסת, כמעט הספקנו לשכוח את הרעיונות החכמים שלך. השבוע הענקת לנו תזכורת. עוד לא חלף שבוע מאז הורשע
משה קצב בבית המשפט, ואתה, כשר משפטים לשעבר, כבר מיהרת לקרוא להעניק לו חנינה. נימקת את קריאתך בטיעון שהעונש הכי גדול עבור קצב יהיה להיפגש עם רעייתו, ילדיו ונכדיו, ולא לשבת בכלא. מר ביילין, אני לא יודע אם אתה ממש עוקב אחרי החדשות, אבל אם לא שמת לב משה קצב עדיין טוען לחפותו, וכך טוענים גם כל בני משפחתו ומקורביו. אם משה קצב יישאר בביתו, מוקף בבני משפחתו ואוהביו, הוא יוכל להמשיך לחיות בבועה מרופדת של תומכים שימשיכו לתחזק את תחושתו שנעשה לו עוול.
עוד אמרת שלמדינה לא מגיע שהנשיא שלה יֵשב בכלא, וגם את זה אני לא מצליח להבין. מדינת ישראל נענשה בהרשעתו של משה קצב, הרשעה שיש עמה הרבה קלון עבור כולנו. אנחנו כבר קיבלנו את העונש שלנו כשבית המשפט קבע שהנשיא שלנו לשעבר, אדם דתי, עשה מעשים כאלו חמורים. עונש המאסר הוא לא העונש שלנו אלא של משה קצב. את העונש הזה עליו לרצות על חובו לנשים שפגע בהן, וגם על חובו כלפינו - על הבושה שהמיט עלינו. אם נוותר לקצב על עונש מאסר בגלל שכיהן כנשיא, אנחנו נוכיח בכך שיש לנו עדיין הוקרה לאדם הזה, שכבר אינו ראוי לטיפה של כבוד. ישיבתו של נשיא לשעבר בכלא תוכיח לנו ולעולם, שמרגע היותו אשם עליו לשלם את המחיר כמו כל פושע אחר, ללא הנחות.
יותר מכך, אם משה קצב לא ישב בכלא, גם אין סיבה שאולמרט ייענש אם יורשע במשפטו, ובוודאי שאין סיבה להמשיך ולהחזיק את השרים לשעבר הירשזון ובניזרי בכלא, כי לשיטתך גם הם כבר איבדו את עולמם בעצם הרשעתם. גם שאר עברייני המין ידרשו לקבל הסבר מדוע עליהם לשבת בכלא, אם נשיא שהואשם באותם סעיפים זכאי לשבת בביתו.
מר ביילין, ההצעה שלך לפטור את קצב מעונש מאסר הביאה חברים רבים שלך לשמאל לתהות בקול לאן נעלם ההיגיון שלך. אנחנו, בימין, יודעים שהוא כבר מזמן הלך לאיבוד.
