חתן פרס ישראל (להלן: חפ"י)
נחום ברנע קובע במאמרו מיום שישי האחרון (7.1.11) כי "הלקח מהפרשה (
פרשת קצב) לא יכול להיות שנשים הן תמיד מסכנות, חסרות ישע, מופקרות לגורלן. יש להן רצון משלהן. יש להן כוח".
ספק אם חפ"י ברנע העלה בדעתו שהתובנה הזו תחזור אליו כבומרנג במהירות כזו, ותכה בו בעוצמה כפי שהיכתה.
כי באותו מאמר ממש, כמה שורות למעלה יותר, ביצע ברנע ביחימוביץ' מעשה מגונה של ממש, ובתגובה מהירה מצידה - חטף ממנה בעיטה הגונה היישר באזור המפשעה.
ועכשיו נחום ברנע שוכב מקופל ונאנק מכאבים כמו שחקן כדורגל חסר מזל שחטף כדור עונשין במקום ההוא.
ברנע, שזכה לכינוי "האיש שנולד עם העט ביד", יצא כאן אוויל ברמות שרק נחום ברנע יודע להעריך.
הרמה כזו להנחתה, עין טרם ראתה.
ואגב, כבר היה עיתונאי שכתב לפני שנים שלנחום ברנע יש בעיה אישית כלשהי בהתייחסות לענייני מין. המאמר האחרון של ברנע אולי מאשר, לפחות באופן מטאפורי, את דבריו של אותו עיתונאי.
אם נותר מעט שכל בקודקודו של חפ"י נחום ברנע, כדאי לו שייצא במהירות מתעלת הביוב שאליה נפל, ויתנצל מלוא פיו בפני שלי יחימוביץ' על "המעשה המגונה" שביצע בה.
