אז כמה באמת מרוויחים עוה"ד בארה"ב, אותם חברים לשעבר לספסל הלימודים שעזבו הכל באמצע החיים ומצאו עבודה מעבר לים?. הסיבה לעיסוק בנושא היא שלא על-מנת לנקר עיניים או ליצור עניין יחצ"ני גרידא, אלא על-מנת להסיר את הלוט מעל המספרים האמיתיים בפירמות עוה"ד בארה"ב וללמוד משהו על התהליך שעובר עליהן. בבחינת היום שם מעבר לים, מחר כאן - בישראל.
אין מדובר בסוד כמוס. פירמות עוה"ד הגדולות מפרסמות את נתוני השכר של עוה"ד השכירים. רובן משלמות במדרגות שכר קבועות, כאשר עליות השכר הן שנתיות, קבועות ובהתאם לוותק, בשיטה המכונהLock-Step System - שיטה המצטיינת בחוסר גמישות מוחלטת בגינה במשך שנים רבות נותרו מדרגות השכר כמעט ללא שינוי.
אז כמה באמת מרוויחים כיום בפירמת עו"ד מובילה בארה"ב, ישתכר עו"ד בשנתו הראשונה 160,000 דולר לשנה, 170,000 דולר בשנייה, 185,000 דולר בשלישית, 210,000 דולר ברביעית, 230,000 דולר בחמישית, ו-250,000 דולר בשישית (בקירוב).
נשמע הרבה? ובכן, למען האמת אכן מדובר במשכורות גבוהות, אולם יש לזכור גם כי עלות המחייה בארה"ב יקרה בהרבה בהשוואה לישראל. עו"ד שכיר בשנת עבודתו הראשונה משלם מס פדרלי בגובה של כ-35% ומס מדינתי של כ-9% נוספים משכר הברוטו וממה שנשאר יש לקזז עלויות מחיה. למען האמת לא תמיד נשאר הרבה, אך לפחות מה שנשאר, נשאר בדולרים.
לא בכדי שוק המשכורות האמריקני נעצר בנקודת שיווי משקל זו. הפירמות הגדולות ביטלו כמעט לחלוטין את התחרות בינהן ומנעו סיטואציה בה פירמות מתחרות על עוה"ד מוכשרים באמצעות העלאות שכר. הוודאות האופפת את השיטה הנה כלי תכנוני משמעותי לפירמות, לסטודנטים אמריקנים שלרוב לווים סכומי עתק למימון לימודיהם, ולישראלים הבאים ללמוד תואר במשפטים מתוך כוונה להישאר ולרכוש ניסיון בינלאומי. בנוסף, שקיפות המידע וזמינותו ממוססים את המתיחות בין עוה"ד הצעירים בפירמה וחוסכים זמן לשותפים בכל הנוגע להחלטות שכר וקידום אישי. לכאורה, הכל התנהל על מי מנוחות... עד המשבר הגדול של 2008.
ואז הגיע המשבר המשבר הכלכלי (2008) היווה נקודת מפנה בכלכלה, המוטו הפך ל-Flat is the new up. על-מנת לשמר את רמות הרווח לפני פרוץ המשבר, החלו הפירמות לקצץ בשכר עוה"ד. במשרדים אחרים, הגדילו לעשות והורידו את סולם השכר לרמה שאפיינה את אמצע העשור הקודם, קרי 145,000 דולר. אותן פירמות זכו לקיטונות בוז אך נדמה שלא הייתה ברירה - מישהו חייב היה להמציא דרך חדשה על-מנת להחזיר לפירמות את השליטה במדרגות השכר.
עמק הסילקון נחלץ שוב לעזרתה של אמריקה. אחרי שהמציאו את Google ואת ה-iPhone, עברו מיטב המוחות לחשוב על מודל שכר חלופי לעוה"ד. ראשונה הייתה פירמת Orrick , Herrington & Sutcliffe, פירמה ענקית מסאן פרנסיסקו המונה למעלה מ-1,000 עו"ד ב-22 משרדים ברחבי ארה"ב והעולם.Orrick המציאה מודל חדש המבוסס על שלוש דרגות, ובבסיסו שיקול דעת ביחס למודל השכר והקידום המקצועי.
שלושת מדרגות השכר הראשונות נשארו כבעבר, אולם החל משנת הוותק הרביעית, נקבע טווח שכר חדש לדרגה מספר שתיים (Managing Associate) של 210,000 דולר -250,000 דולר וטווח שכר לדרגה מספר שלוש (Senior Associate) של 265,000 דולר ומעלה. מה השתנה?
העוקץ טמון בכך שתחת השיטה החדשה המעבר בין הדרגות אינו אוטומטי עוד. על-מנת להתקדם ייאלצו עוה"ד הצעירים לעמוד במטריצה של יעדים, והשכר בתוך הדרגות השונות ייקבע באופן אישי ובכפוף לשיקול-דעת ההנהלה. השותפים מחויבים להכין סקלת כישורים, יעדים ומדדים לכל דרגה, לקיים ישיבות הערכה ולהעביר משוב על כל עו"ד.
סוף דבר בעמק הסיליקון, נעים עוה"ד שכירים באי-נחת בכיסאותיהם. האחידות חלפה מן העולם, לא עוד וודאות. גם השותפים נעים באי-נחת, חרדים בעיקר מכמות הזמן העצומה שיידרשו להשקיע בשיטה החדשה.
האם מדובר בחזרה לעולם של חוסר שיוויון? עוד מוקדם לקבוע האם מדובר בטרנד של ממש, או אנומליה שתתוקן על-ידי כוחות השוק, ומוקדם מידי לקבוע האם מדובר בשינוי חיובי, או פשוט ניסיון לקצץ זמנית בהוצאות הפירמה. מכל מקום, כדאי יהיה לפירמות הישראליות לעקוב אחר ההתפתחויות בשוק האמריקני על-מנת שיוכלו לאמץ וליישם את מודל השכר המתאים להן וכן לדעת מפני מה להישמר.
