המהפכה למניעת הטרדה מינית

בדוח השנתי שפרסם אגף המשמעת בנציבות שירות המדינה קראנו על "עלייה של 40% במספר התלונות על הטרדה מינית בשירות המדינה בשנת 2010. למדנו כי בשנת 2010 הוגשו 90 תלונות בגין הטרדה מינית, לעומת 65 תלונות שהוגשו לפני שלוש שנים. עוד נאמר, כי ב-2010 הוגשו לבתי הדין המשמעתי של עובדי המדינה 20 תובענות בגין הטרדה מינית. בשנת 1998 נפל דבר בישראל: בעקבות שינויים גדולים שחוותה החברה בישראל, עלייה במעמד האישה ומספר "משוגעים" לדבר (בראשם ד"ר אורית קמיר), חוקקה הכנסת את החוק למניעת הטרדה מינית. עד אז, ניתן היה להגיש כתב אישום נגד אדם, אך ורק אם עשה מעשה לשם גירוי, סיפוק או ביזוי מיני (סעיף 348 (ו) לחוק העונשין). "עשה מעשה" פירשה הפסיקה, כמגע באדם אחר. לשם הרשעת אדם בעבירה של מעשה מגונה, נדרשה התביעה להוכיח שניים: עשיית מעשה (מגע באדם אחר) וכן שהמגע נעשה מתוך רצון בגירוי, או סיפוק מיני לנוגע ו/או ידיעה כי המעשה מבזה את האדם מבחינה מינית. החוק למניעת הטרדה מינית, קבע מספר קביעות מרחיקות לכת. עיקרו של החוק עוסק בעבירות שאין עמן מגע דווקא, אלא בעבירות "אווירה", דהיינו - הערות ואמירות מצד אדם לחברו על-רקע מיני, או בעלות הקשר מיני ברור. אם לא די במהפכה זו, קבע החוק כי בנסיבות מסוימות (בין מעביד לעובד, כלפי קטין או חסר ישע, כלפי תלמיד שאינו קטין וכו') לא נדרש הקרבן להראות כי אינו מעוניין באמירות, או בהתייחסויות כאלה. במקרים אלה, די בהערה אחת, ללא תגובה מצד המוטרד, כדי שתהפוך לעבירה שדינה שנתיים מאסר. שתים עשרה שנה אנו חיים עם החוק. מעטים הם החוקים שהשפיעו בצורה כל כך דרמטית על ההתנהגות של אומה שלמה. החוק מופעל בעשרות, מאות ואלפי מקרים בשנה. מוגשות בגינו מאות תביעות כספיות בשנה ועשרות תיקים פליליים מוגשים בעטיו. באחת - אמירות שהיו בעבר מקובלות, מצ'ואיסטיות והתפרשו בחוגים מסוימים כחברמניות, הפכו לעבירה פלילית, אשר בגינה ניתן להגיש נגד המטריד תלונה למשטרה. גם בתי הדין לעבודה מלאו בתביעות נזיקין בנושאים אלה והמעבידים החלו לשלם סכומים גבוהים בגין התביעות הללו ובגין שכר הטרחה לעורכי הדין שעוסקים בהן. "ידה" של התביעה הפכה קלה מאד, על הדק הגשת כתבי האישום בעניינים אלה. החוק ומילותיו כל כך רחבים, עד שהם עשויים להרתיע אותנו מלחזר אחר חבר/ה למקום העבודה. ידוע לכולנו, כי במקום העבודה אנו מוצאים זיווגים לרוב - זוגות רבים נישאו לאחר שהכירו במקום העבודה. אך טבעי, שבתקופה הראשונה לאחר חקיקתו של חוק, נעשה בו שימוש רב ומופרז, עד שבתי המשפט מפרשים אותו די פעמים וגודרים אותו בגבולות ברורים. לעת הזו, עדיין נעשה בחוק שימוש רב, מופרז ומוגזם. יש לקוות כי "שפיות" ומידתיות תשרור בעניין זה בתקופה הקרובה. ונשמרתם לנפשותיכם...