מתן בסדר

השבוע חשף ארגון 'אם תרצו' את דבר מימונם של ארגונים פוליטיים בישראל באמצעות ממשלות של מדינות ערב. מדובר אומנם בגילוי חשוב, אך אסור שהוא ישכיח את הבעייתיות של מימון המגיע מממשלות ידידותיות לכאורה. ממשלת שווייץ, לדוגמה, תומכת כספית בארגון 'עדאלה', שהיה אחד העותרים לבג"ץ נגד חוק האזרחות בשל ההגבלה על איחוד המשפחות. דוגמה נוספת מהווה ממשלת בלגיה שמימנה עבור עותרת נוספת, האגודה לזכויות האזרח, פעילות משפטית שעסקה בנושא "מעמד בישראל". למרבה האבסורד, בלגיה ושווייץ אינן מזדרזות להעניק אזרחות על בסיס קשרי נישואין – בן זוג של שוויצרי או בלגי שירצה לקבל אזרחות יצטרך להגיש בקשה ולאחריה גם להציג הוכחות לניהול חיי משפחה לאורך זמן. בשווייץ קיימת גם הצהרת נאמנות שבה נקבע שלמתאזרח החדש אסור לסכן את ביטחונה הפנימי או החיצוני של שווייץ.

ההחלטה על הקמת ועדת חקירה פרלמנטרית שתחקור את מקורות המימון של ארגוני שמאל רדיקלי זכתה לכותרות רבות, אף שספק רב מה בכוחה של ועדה מסוג זה להשיג מלבד כותרות נוספות. פעילות פרלמנטרית חשובה הרבה יותר היא קידום הצעת חוק חובת גילוי לגבי מי שנתמך על-ידי ישות מדינית זרה, שתובא ביום רביעי הקרוב להכנה לקריאה שנייה ושלישית בוועדת החוקה של הכנסת. מדובר בחוק חשוב, שעיקרו עוסק בהגברת השקיפות על דרכי המימון של אותם ארגונים (ולא רק עמותות. לדוגמה, ארגון 'שוברים שתיקה' רשום כחברה פרטית ועל כן נגישות המידע על מקורות המימון שלו מוגבלת). עם זאת, מדובר בחוק כמעט ללא שיניים, וראוי לערוך בו כמה שיפורים שתכליתם לשפר את מיידיות הדיווח, רמת האחריות האישית של ראשי הארגון וחומרת העונש. כמו-כן, מתבקש להגביל את היכולת של הארגונים האלה לעתור לבג"ץ נגד רשויות המדינה במימונן של ממשלות זרות, ידידותיות ככל שתהיינה.

עם תום השנה האזרחית הצליח גדעון סער להשלים רפורמה מקיפה בתנאי העסקת המורים. עם זאת, שר החינוך לא יכול להרשות לעצמו לנוח על זרי הדפנה לנוכח האתגרים הרבים הניצבים לפני מערכת החינוך בישראל. אחד המרכזיים שבהם, גם אם לא כל כך מוכר בשיח הציבורי, הוא הצורך בקידום החינוך המקצועי והטכנולוגי שיאפשר מתן מענה לביקוש במשק עבור מקצועות אלה. בנייר עמדה שכתב אוריאל פרידמן, חבר תוכנית המנהיגות הצעירה של המכון לאסטרטגיה ציונית, מוצע מתווה שכולל שיתוף פעולה של כלל הגורמים הרלוונטיים במשק: האקדמיה, רשתות החינוך, התעשיינים והצבא, שיאפשר למספר רב יותר של בוגרי מערכת החינוך להשתלב בשוק העבודה ולקדם את התעשיה המקומית. נדמה לי שתעשיינים מצליחנים כמו סטף ורטהימר היו חותמים על ההצעה בשתי ידיהם העובדות.

לכבוד ט"ו בשבט שיצוין ביום חמישי הקרוב (בלי פירות יבשים מטורקיה, זוכרים?), יערוך מוזיאון ארצות המקרא סדרת סיורים מיוחדים (חינם ברכישת כרטיס כניסה) שכל עניינם הוא הקשר בין הצומח לאדם בתקופה הקדומה. למי שלא מכיר את המקום אספר שמדובר במוזיאון ירושלמי מקסים שכולל גם תערוכה מיוחדת, 'לכל השדים והרוחות' שמה, שמציגה שלל קמעות אשר יגנו על קוראי 'מקור ראשון' ובני משפחתם מכל רע. טפו טפו טפו.

בעקבות סיפורו הטראגי של אבי כהן ז"ל, מבקשים כמה חברי כנסת לחייב בחוק לכבד את חתימת הנפטר על כרטיס אָדי גם במקרה שהמשפחה מתנגדת. מכיוון שמדובר במקרים נדירים בלבד, נתיב חקיקה אפקטיבי הרבה יותר יהיה להפוך את כל אזרחי ישראל לחתומים על כרטיס אדי כברירת מחדל, כשאפשרות לבטל את החתימה שמורה לכל אזרח בכל שעה. בטופס הוויתור על הזכות להיות חתום על כרטיס אדי הייתי מוסיף בכוכבית קטנה תזכורת, שמי שמוכן לתרום איברים זוכה לעדיפות על פני מי שלא, ללא קשר למצב הבריאותי (בניגוד למצב הקיים, שבו העדיפות ניתנת לבעלי כרטיס רק במקרה הנדיר של מצב רפואי זהה לחלוטין).