לפני כעשור דווח בתקשורת שח"כ ממפלגת מרצ (שאת שמו לא אגלה מטעמי לשון הרע) התוודה שאם אחד מילדיו יפנה אליו ויודיע לו על כוונתו לשאת נוכרי, הוא יתקשה למצוא טיעונים כנגד אותה החלטה. תגובתו של אותו ח"כ מראה במדויק את גישתו של השמאל הליברלי והחילוני ליהדות כולה, וכיוצא מכך, לכל תוֹלַדות הערכים היוצאים ממנה - כגון תורת ישראל, עם ישראל וארץ ישראל. לכן, כאשר אנשי שמאל זועקים נגד
קריאת הרבנים לא למכור ולהשכיר בתים לערבים, יש להבין את מקורם.
כידוע, השמאלנים הפוסט-ציונים - שמטרתם העליונה היא להפוך את ישראל ממדינה יהודית למדינת כל אזרחיה - לא חשים כל בעיה מוסרית כאשר הם מביאים את מעשי האנטישמים באירופה בזמן השואה כטענה נגד היהודים בארץ, שאותם הם מאשימים באותה שנאת זרים. ברם, אפילו הם יודעים שזו השוואה מרושעת. מדוע? כי בניגוד לערביי ישראל, שמטרתם המוצהרת היא לכבוש שוב את הארץ ולהופכה למדינה מוסלמית, יהודי אירופה מעולם לא איימו לכבוש שום מדינה אירופית. יהודי אירופה לא שרפו יערות, לא רצחו גויים בתקווה לזכות לחיי נצח עם בתולות, לא ראו בגויים קופים, חזירים וכלבים, ולא הכריזו שום מלחמה - רוחנית או צבאית - נגד שום מדינה אירופית. הם גם לא ניסו לגייר גויים בשום דרך - לא בסיף ולא בפה. בקיצור, היהודים באירופה היו אזרחים למופת מבחינתם של הגויים באירופה. האם אפשר לומר זאת לגבי ערביי ישראל או לגבי המוסלמים בדרך כלל?
את שיא הצביעות והזלזול באינטליגנציה של העם מגלים השמאלנים כאשר מצד אחד הם נלחמים נגד אופייה הציוני-יהודי של המדינה, ומצד שני הם נלחמים בעד מדינה "פלשתינית" כדי לשמור על ישראל כמדינה יהודית. במלחמה הראשונה הם דורשים דמוקרטיה טהורה בה ישראל תהפוך למדינת כל אזרחיה, על-פי המודל האמריקני שהביאו לנו
אהרן ברק ותלמידיו. על-פי אותו מודל יש לבטל את חוק השבות ה"גזעני", ויש לבטל את ה"תקווה" מכיוון שהמיעוט הערבי אינו מסוגל להזדהות עימם. ברם, אין לשמאלנים שום בעיה להיאחז בקצה השני של המקל, קרי לאיים עלינו, הרוב היהודי, שאם לא נחסל את אחיזתנו בלב מולדתנו, קרי יהודה ושומרון, נסכן את ישראל כמדינה יהודית! הרי חיסולה של המדינה כיהודית הוא מטרתם העליונה של הפוסט-ציונים. האם כבר אמרנו שלשמאל הקיצוני אין טיפת
כבוד לעם, ואין לו טיפת יושר?
יהודים ציונים בארץ הקודש צריכים להבין שאסור שהדמוקרטיה - שהיא צורת השלטון הטובה ביותר עד ביאת המשיח - תהפוך לכלי שיחסל את העם היהודי היושב בציון או שתגרום לגירושינו השלישי. יש היום מלחמה על כל הארץ - ולא רק על יהודה ושומרון. ערבים קונים קרקעות מחקלאים יהודים בגליל. ערבים קונים דירות בצפת, בכרמיאל, בעכו, בנצרת עילית ועוד. חמולת ערבים אחת נכנסת, ומיד היהודים רוצים לברוח. מחירי הדירות צונחים, וגל ערבי נוסף פורץ לשכונה יהודית שנבנתה במשך שנים רבות. מנגד, כאשר יהודי קונה בית בפקיעין התוצאה היא פוגרום שבנס לא הסתיים במוות. כל יהודי יודע היטב שכל כפר ערבי לעולם יישאר "יודנריין". מתי מחו אנשי השמאל על אי-הסימטריה הדמוגרפית הזו? מעולם לא, כי כולם יודעים שחוקי הדמוקרטיה הליברלית שהביא לנו אהרן ברק חלים רק על היהודים.
בניגוד ליהודים הליברלים, הערבים הוציאו מספר פסקי-הלכה הקובעים שערבי שמוכר קרקע ליהודי דינו מוות. וזה המצב כמובן גם ברשות הפלשתינאצית, לפחות משנת 1997, שאז הכריז מי שהיה ראש תיק "המשפטים" שהרשות תַטִיל עונש מוות על כל פלשתיני שימכור קרקע ליהודים. לשמאלנים כל זה לא מפריע כלל. אין שום כתבות גנאי בנידון ב"
עיתון של המדינה", והכל מובן מאליו - חוץ מהפנמת העובדה שאם "הרשות" או החמאס ישתלטו, אי-פעם, חס וחלילה, על יהודה ושומרון, גורלם של היהודים המתגוררים שם יהיה זהה לגורלם של יהודי חברון שנרצחו ב-1929. כמובן, שזה כלל לא מטריד את אנשי השמאל. ברם, מה שכן מטריד אותם הוא גורלה של שכונת שינקין. אכן, כדאי להם להביא בחשבון שגם שכונתם תהיה בסכנת קיום ממשית. את העובדה שכולנו - כל היהודים - באותה סירה, עדיין לא קלטו השמאלנים המשכילים.
לכן היהודים חייבים לומר בריש גלי - שיטת האינטגרציה האמריקנית בין שחורים ולבנים שהביא לנו אהרן ברק, דרך פוטש חוקי היסוד שהוא בישל עם
אמנון רובינשטיין ו
דן מרידור - לא תעבוד פה. בניגוד לשחורים שרוצים להשתלב בחברה האמריקנית, הערבים רוצים לכבוש אותנו.
אחמד טיבי, בצביעותו, כינה את הרבנים הדואגים לגורלו של עם ישראל "רבנים גלויי ראש". ברם, במאי 1997, אחרי רציחתו של סוכן הנדל"ן ה"פלשתיני" פריד אל בשיטי, שתיווך במכירת קרקעות ליהודים, הכריז אותו טיבי שערבי שמוכר קרקע ליהודים "מוכר את נפשו לשטן".