במחשבה על השחקנים השונים הפועלים בזירה המשפטית, אפשר לראות את הצדדים לדיון כלקוחותיהם של באי-כוחם, דבר ברור כשמש, וגם כלקוחותיו של בית המשפט, דבר פחות ברור ממבט ראשון.
הצדדים לדיון משלמים לבית המשפט אגרה, ובתמורה לאגרה - מקבלים עשיית דין צדק.
[אלא שהכלל ש"הלקוח תמיד צודק", לא יכול להתקיים במקרה זה...]
תחת גישה זו צריך לבחון את גובה האגרה, רמת השירות, היחס של נותן השירות, אחריותו של נותן השירות והמוצר שהוא אמור לספק.
הדברים עולים על הכתב, לאחר אירוע משפטי מאתמול, בו עד מומחה של צד א' - נחקר על חוות דעתו ללא כחל ושרק, והרשים את בית המשפט בנושאים שבמקצועיות.
לצד ב' לא היה עד מומחה [המומחה הנגדי הגיש מסמך מביש לבית המשפט, אשר כלל לא הגיע לרמה של חוות דעת הן מפאת ההכפשות הכלולות בו והן נוכח אי קיום ההוראות החלות על חוות דעת], ולפיכך השופט הציע כי אותו מומחה - לא יעיד כלל וחוות דעתו לא תהווה חוות דעת בתיק.
חקירת ב"כ צד א' את צד ב' - הביאה לידי השגת כל המטרות של החקירה באופן נחרץ.
בטעות [לדעתי], ובמפתיע - בית המשפט החליט החלטה לטובת צד ב' וחייב את צד א' בהוצאות.
החלטה זו ראויה להגשת בקשת רשות ערעור. ספק אם הבקשה תוגש [טרם הוכרע הדבר], והספק נובע ממגבלות שאינן קשורות לפן המשפטי.
צד א' נפגע מתוצאות הדיון, אולם רווה נחת מהתנהלותם של בא-כוחו והמומחה שמינה, אשר עוד ישפיעו על מהלך המשפט, וימים יגידו.
צד א' קיבל שירות גרוע מבית המשפט.
בהגיענו אל פתחו של בית המשפט, אנו ניצבים מול חלל בעל תקרה גבוהה כדי 2 קומות לכל הפחות ואמצעים אדריכליים נוספים שנועדו לגמד את האזרח, להרתיעו ולהפחידו.
בכניסתנו לאולם בית המשפט אנו נוכחים בפרקליטים עטופי גלימות שחורות, ובשופטים היושבים על מדין - מורמים באמצעים מלאכותיים [במות מוגבהות].
העדות מתקיימת כאשר העד חייב לעמוד [בדרך כלל] - ובחקירה מותר ואף מקובל לטעון נגדו כי הוא שקרן [גם ללא אסמכתאות לשקר הנטען], מותר לצעוק לעברו, להקריב פנים, לנשוף, לנופף אצבע ולהאשימו בסחטנות, בחוסר תום לב, בעבריינות וברצח ארלוזרוב.
עד שאינו מיומן עלול לאבד את שלוותו, ולהשיב מלחמה שערה; אז - יזכה דווקא החוקר לגיבוי בית המשפט, והעד - יופקר לבקשותיו של ב"כ צד לדיון, שיידחו...
לפעמים, העד בו מדובר - הוא, בעצם, הלקוח בכבודו ובעצמו.
לא כל אזרח יודע [על-אף ההדרכה המוקדמת שהוא בדרך כלל מקבל בטרם הגיעו להיכל הצדק] כיצד עליו לנהוג בבית המשפט ולא כל אחד מבין את השפה המשפטית.
כל המגבלות הללו אינם מהווים אדני צדק, אלא מכשולי צדק, שכן עד מבוהל לא יאמר אמת, והצדק לא מושג באמצעות הרתעה אלא נדחה בגלל ההרתעה.
צריך להבין כי עורך הדין אמור לבצע את עבודתו המקצועית על הצד הטוב ביותר, וכי אותה הציפייה קיימת גם מבית המשפט. צריך לדעת כי כאשר בית המשפט פוגע שלא כדין בצד לדיון, הרי אותו צד נפגע, טענותיו הנן מופנות כלפי בית המשפט, ולא נגד בא-כוחו.
