לאחרונה התבשרנו על סירובה המוחלט של ענקית הצעצועים העולמית "טויס אר אס", לאשר את רכישתה של רשת "הפיראט האדום" על-ידי קבוצת פישמן, זכיינית "טויס אר אס" בישראל.
לפני שנעסוק בניתוח האירוע, ניתן סקירה קצרה על מבנה שוק הצעצועים בישראל:
- היקף השוק הקמעונאי (ללא גני ילדים ומשחקיות) - עומד על כ-800 מיליון שח בשנה.
- מספר נקודות המכירה מגיע לכ-850
- קיימות 3 רשתות עיקריות: כפר השעשועים (השייכת לקבוצת הריבוע/מגה) עם 85 נקודות מכירה, טויס אר אס (מקבוצת פישמן רשתות) עם 27 נקודות והפיראט האדום, לה יש 13 נקודות מכירה. סה"כ נקודות מכירה של הרשתות- כ-125
- אומדן פעילות שוק הרשתות כ-500 מיליון שקלים , מעל 60% מהשוק.
- נפח הפעילות של הצעצועים הממותגים עומד על כ-300 מיליון שקלים בשנה.
שוק הצעצועים בארצות הברית, צרפת ואנגליה מתנהג באופן שונה לחלוטין. בארה"ב לדוגמא, מרוכז שוק הצעצועים (53%-51% מכלל השוק) ברשתות הכל-בו והמזון, בחנויות כמו וולמארט, טארגט וקוסקו. חלקן של הרשתות המתמחות מגיע לכ-25% בלבד. שאר השוק נמצא בדראגסטורים, תחנות הנוחות בתחנות דלק ובחנויות הכתיבה והפנאי.
אומדן שוק הצעצועים האמריקני מגיע לכ-22 מיליארד דולר, מתוך כ-70 מיליארד דולר בהיקף העולמי. וולמארט, אשר אינה נחשבת רשת מתמחה בצעצועים, מוכרת יותר מ"טויס אר אס" וחלקה מגיע לכ-22% מהשוק האמריקני. חלקה של טארגט מגיע לכ-18% מהשוק האמריקני.
התנהגות מוזרה זו של השוק בארץ, מהווה תמיד נושא מרתק לשיחות בתעשיית הקמעונאות, כולל שיחות הנערכות בתערוכות בחו"ל, המהוות מקום מפגש טוב לכל העוסקים בתחום. בעבר שוחחתי בנושא עם אחד מגדולי היבואנים, אשר מחזיק בסוכנויות מהטובות ביותר. אותו אדם, עם עשרות שנות ותק בתחום, הסכים עמי שאכן הנושא לא מובן, אולם זו רק שאלה של זמן, עד שרשתות המזון, היצרנים והיבואנים יבינו שיש דרך אחרת.
אחת הסיבות "לשמרנות ולסגירות" בשוק זה נובעת מהעובדה שגודל השוק בארץ קטן, וקיימת חשדנות והססנות לאורך שנים בין השחקנים.
סיבה נוספת היא שחלק לא מבוטל מהיצרנים ואו מהיבואנים, מוצאים את פרנסתם מעבר לים, וכאן בארץ העסק מתנהל ברובו על "מי מנוחות" תוך השארת "הסטאטוס קוו".
פישמן, אשר קרא נכון את המפה, העדיף ליצור בזמן "בלוק חוסם" ולרכז בידיו כוח, אשר ימנע את כניסתם של הגופים האחרים, ובעיקר של רשתות המזון.
על כן מוזרה מאד התנגדות "טויס אר אס" העולמית (לרכישת הפיראט האדום), שכן לא היה מדובר על שינוי מיתוגי, אלא על רכישה ויצירת חסימה ומובילות בתחום. גם החשש מפגיעה במיתוג של טויס אר אס אינו מוצדק, שכן מדובר היה בהפעלה תחת שני שמות נפרדים.
מוזרה עוד יותר התנהלותה של קבוצת הריבוע, אשר מצד אחד רכשה את פעילות "כפר השעשועים", ומנגד לא ממנפת ידע זה לתוך חנויות מגה, למעט פעילות ספוראדית סביב חנוכה.
בעבר, לפני מספר שנים, אכן נעשה ניסיון לשלב את מכירת הצעצועים ברשתות המזון, (בעיקר המגה) אולם הוא לא צלח, שכן הוא לא נעשה בדרך מקצועית וללא חשיבה מעמיקה של הרגלי הקנייה ברשתות מזון. לא היה שום סיכוי להצלחה של מיזם זה, שכן הלקוח הרגיל לא יכול היה למצוא ברשת מגה את המותגים המובילים, ומנגד מצא שם את כל פרטי העודפים של "כפר השעשועים".
במידה ומגה תבצע מיקוד וחשיבה אסטרטגית נכונה (לא רק לשווק את המוצרים אשר בבעלותך, אלא את המוצרים שהצרכן מבקש), היא יכולה להיות שחקן מוביל בתחום בלו"ז קצר יחסית ובעלות כספית זניחה. מספיק שמגה תעמיד מחלקות עם מבחר סביר, הכולל את הפריטים המבוקשים בשוק לצד הצעות ערך טובות שיש לה ממקורות היבוא שלה, במחיר הנמוך בכ-15%-20% מהחנויות המתמחות - והרי ישנה כאן יצירת ערך טובה לקהל הקונים שלה, ולקונים נוספים שיפקדו אותה. קהל הקונים של שוק הצעצועים בגדול מתחלק לשניים: זוגות צעירים וסבתות וסבים (שזמנם וממונם בידם). קהל זה זהה חד חד ערכית לזה של רשתות המזון, בקיצור הסיכוי להצלחה גבוהה ולכישלון נמוך.
מי נהנה מהמצב המוזר שקורה אצלנו בשוק?
הרשתות הקיימות - טויס אר אס, כפר השעשועים והפיראט האדום
מי עוד נהנה מהמצב?
איקאה - ובגדול!
בשקט וללא פרסום, מצליחה הפעילות של הצעצועים ומוצרי הילדים לייצר לאיקאה תזרים הכנסות נאה. דבר זה לא נעלם מעיני העוסקים בתחום, ואולי הרחבת פעילותה של איקאה תניע סוף סוף את העוסקים בתחום לחשוב אחרת.
שחקן נוסף העשוי לטרוף לכולם את הקלפים, יכול להיות רמי לוי, אשר בחושיו החדים, יזהה את הפוטנציאל הלא ממומש בתחום ויפתח את פעילות הצעצועים במסגרת פעילות הלא מזון שלו (כרגע מתמקד בתחום ההלבשה).
נראה שכניסת הצעצועים לרשתות המזון (הכול כך מתבקשת), אשר רובן הן חברות ציבוריות תתרחש, ולא בעוד זמן רב, שכן אי-אפשר להילחם כל הזמן רק על המחיר של העוף ושל העגבנייה, ולגרור את הרווח למטה. רשתות המזון נדרשות לייצר ערכים לבעלי המניות, וזאת באמצעות פיתוח קטגוריות חדשות ורווחיות.