"אני רוצה לעשות מהפכה"

עורך-דין אלדד יניב נמצא, כנראה, במשבר של שנות הארבעים בחייו. הוא מחפש את עצמו. עורך לעצמו ניתוח פסיכולוגי של דעות ורגשות על חייו ועתידו, באמצעות וידוי אישי ותקשורתי, שפורסם מעל דפי "ליידי גלובס" (גיליון 148, ינואר 2011). בראיון גדול שקיימה ורד רמון-ריבלין עם יניב, כותבת היא בפתיח שהאיש עבר התגלות עצמית שהובילה אותו למהפך רגשי. הוא עזב קריירה מטאורית וביטחון כלכלי, כדי להקים את "מפלגת השמאל הלאומי". הווידוי האישי והרגשי בדומה לאברום בורג, גם אלדד יניב עושה לעצמו חשבון-נפש אישי על חייו ועל עתידו, בווידוי ובחשיפה רגשית פומבית, מפתיעה, גלויה ובלתי צפויה, מאדם מחושב ושכלתני, עם הישגים מקצועיים וכלכליים ומעורבות רבת-שנים בפוליטיקה. בדומה ובשונה מאברום בורג, גם אלדד יניב רוצה "לעשות מהפכה" ולהנהיג את השמאל. בין שאר הדברים שהוא חושף בווידוי שלו בראיון נאמר: "הבנתי שהחיים שלי הם זיוף אחד גדול. החלטתי לשנות את אורח-חיי, להפסיק לפעול בפיצול אישיות. ראיתי פתאום את עצמי בלי פוזה. הבנתי שיש זיוף מאוד גדול בין מה שאני עושה בחיים המקצועיים (משפטן) לבין מה שאני מטיף. גיליתי שהמון שנים שיחקתי תפקיד הפוך ממה שאני". הווידוי האישי בתחום מעורבותו בפעילות הפוליטית לאחר שהיה יועצו הקרוב של אהוד ברק, במשך תקופה ארוכה, ועורך-דין כלכלי-פוליטי של דמויות וארגונים רבים, למען הכסף, הכוח, היוקרה והניצחון, הוא מודה: שהוא מצטער על כך שהצליח לחסל את אברום בורג ואת עמיר פרץ למען ברק. הוא אומר: "לא שעיתונאים סילפו אותי, זה אני סילפתי את עצמי". "הייתי שותף לכל התרגילים והתכסיסים והמניפולציות". הוא מצטער על כך שפעילותו בתחום הפוליטי גרמה למחוק מחנה פוליטי שלם של דרך אלטרנטיבית. הוא מודה שנגמל מהצורך האובססיבי לדבר כל יום עם כתבי רכילות ולקרוא מה שכתבו עליו. הוא מאמין שישראל צריכה מהפכה והיא לא יכולה להגיע מהמרכז המדושן ולדעתו, "צריך להקים גוף שיכפֶּה את השינוי על המפלגה הגדולה". "השמאל הלאומי" שהוא הקים לא מיועד כנראה להצליח במשימה שכזאת. לאחר שאברום בורג ואלדד יניב חשפו באומץ ובגלוי את כשלונותיהם האישיים והפוליטיים מן העבר, קשה מאוד להבין כיצד שניהם יהיו מסוגלים להנהיג את השמאל הישן והחדש, במשותף או בנפרד, לאור הצהרת כוונתם לפעול להשגת מטרה זו. בורג במסגרת "מפלגה יהודית-ערבית" חדשה, ואלדד יניב במסגרת "מפלגת השמאל הלאומי".