X
יומן ראשי
חדשות תחקירים
כתבות דעות
סיפורים חמים סקופים
מושגים ספרים
ערוצים
אקטואליה כלכלה ועסקים
משפט סדום ועמורה
משמר המשפט תיירות
בריאות פנאי
תקשורת עיתונות וברנז'ה
רכב / תחבורה לכל הערוצים
כללי
ספריה מקוונת מיוחדים ברשת
מגזינים וכתבי עת וידאו News1
פורמים משובים
שערים יציגים לוח אירועים
מינויים חדשים מוצרים חדשים
פנדורה / אנשים ואירועים
אתרים ברשת (עדכונים)
בלוגרים
בעלי טורים בלוגרים נוספים
רשימת כותבים הנקראים ביותר
מועדון + / תגיות
אישים פירמות
מוסדות מפלגות
מיוחדים
אירועי תקשורת אירועים ביטוחניים
אירועים בינלאומיים אירועים כלכליים
אירועים מדיניים אירועים משפטיים
אירועים פוליטיים אירועים פליליים
אסונות / פגעי טבע בחירות / מפלגות
יומנים אישיים כינוסים / ועדות
מבקר המדינה כל הפרשות
הרשמה למועדון VIP מנויים
הרשמה לניוזליטר
יצירת קשר עם News1
מערכת - New@News1.co.il
מנויים - Vip@News1.co.il
הנהלה - Yoav@News1.co.il
פרסום - Vip@News1.co.il
כל הזכויות שמורות
מו"ל ועורך ראשי: יואב יצחק
עיתונות זהב בע"מ
יומן ראשי  /  מאמרים
בכינוס במלאת יובל למשפט אייכמן התגלה: ההודעה על לכידתו הייתה אמורה להתפרסם רק לאחר שיתברר האם ניתן ללכוד גם את מנגלה - אך בן-גוריון הקדים אותה אנשי המוסד, השב"כ, המשטרה והפרקליטות חשפו את שהתרחש מאחורי הקלעים וחלקו חוויות ורגעים מכוננים
▪  ▪  ▪
יוזף מנגלה [צילום: יד ושם]
בן גוריון. הודיע מוקדם מדי על לכידת אייכמן

האפשרות שדוד בן-גוריון פגע בתום לב באפשרות ללכוד את רופא המוות מאושוויץ, יוזף מנגלה, השתמעה היום (ה', 27.1.2011) מפרטים חדשים על לכידתו של אדולף אייכמן. בן-גוריון הקדים להודיע בפומבי על לכידתו של אייכמן, בעוד הסיכום המקורי היה שימתין עד שיובהר האם יש אפשרות ללכוד בארגנטינה גם את מנגלה.
הפרטים נחשפו בכינוס שנערך במרכז ז'ראר בכר בירושלים - בעבר בית העם, בו התקיים משפט אייכמן - לציון יום הזיכרון הבינלאומי לשואה ובמלאת 50 שנה למשפט. רפי איתן, שהיה מפקד השטח של לכידת אייכמן, ואברהם שלום, איש צוות המוסד ולימים מראש השב"כ, סיפרו, כי בן-גוריון הודיע לכנסת על לכידתו של אייכמן מוקדם מכפי שנקבע.
לאחר לכידתו של אייכמן, יצאו השניים - ועימם צבי מלכין - לזמן מה מארגנטינה לצי'לה. "בנסיעה באוטובוס לאיזו עיירה, ישב לידי צ'יליאני וקרא עיתון", המשיך שלום. "אני לא יודע ספרדית שלי על בוריה, אבל לא היה קשה להבין שבן-גוריון הודיע על לכידתו של אייכמן. הוא היה אמור לעשות את זה רק אחרי שנחזור ארצה".
איתן הוסיף: "הסיכום עם [איסר] הראל [ראש המוסד דאז] היה שלא מודיעים על גילויו של אייכמן, כדי שנוכל לחזור לבואנוס איירס ולטפל במנגלה. כבר זיהינו את מקום מגוריו. אבל בן-גוריון שאל את הראל כמה אנשים בארץ יודעים על לכדתו של אייכמן. כאשר התברר שמדובר בקרוב למאה, בן-גוריון אמר שהוא לא ממתין". איתן נמנע מלענות לשאלת News1 האם ההודעה המוקדמת סיכלה את אפשרות לכידתו של מנגלה. הלה לא נלכד וככל הנראה טבע בברזיל בסוף שנות ה-70.

"כמו ילד טוב מאסכולה גרמנית-אוסטרית"

בכינוס, אותו ארגנו האוניברסיטה העברית ואוניברסיטת בן-גוריון, השתתפו אנשי שטח שהיו מעורבים בלכידתו של אייכמן ובהבאתו ארצה, אנשי משטרה ופרקליטות המדינה, עיתונאים שליוו את המשפט, כמה מן העדים במשפט וחוקרים. לצד גילויים על הלכידה והחקירה, סופרו בו גם אנקדוטות רבות.
שלום אמר, כי תשעת הימים בהם שהו החוטפים עם אייכמן במקום המסתור ("וילה בקנה המידה של גלנט", הגדיר אותו איתן) עברו עליהם במתח, משום שלא ידעו האם משפחתו תפנה לרשויות בשל היעלמו. "אחרי זה נודע לנו שהמשפחה לא הודיעה לאף אחד, כי אז היו שואלים אותם, מי זה ראש המשפחה. ואז מה הם היו אומרים? אדולף אייכמן? זה לא נעים". על התנהגותו של אייכמן בתקופה זו אמר שלום: "הוא היה כמו ילד טוב מאסכולה גרמנית-אוסטרית".
איתן סיפר כיצד חיפש על גופו של אייכמן, במכונית אליה הוכנס לאחר חטיפתו, צלקות על ידו ובטנו כסימני זיהוי. "הוא שכב כאשר ברכיו על מלכין וראשו על ברכי. כאשר מצאתי את הצלקות, שרתי לעצמי את שיר הפרטיזנים: ומצעדנו עוד ירעים אנחנו פה".
ג'ו קליין, ניצול אושוויץ שהיה מנהל תחנת אל-על בניו-יורק, נשלח לבואנוס איירס כדי לטפל בהטסתו של אייכמן ארצה. הוא העיר, כי נפגש עם הראל מדי יום בבית קפה אחר בעיר: "צריך לתת לאיסר שלט הוקרה של בעלי בתי הקפה בבואנוס איירס, כי כל יום הוא ישב בקפה אחר וניהל בו עשר פגישות". לדברי קליין, הוא התעקש שמטוס אל-על יוצב במקום מבודד ככל האפשר, ולבסוף אכן מצא "פינה חשוכה שהגישה אליה הייתה מכניסה צדדית עם שומר שהיה ישנוני רוב הזמן".

"לא היו השפעות פוליטיות בבחירת העדים"

בך דחה בחריפות את הטענות כאילו היו שיקולים ולחצים פוליטיים בבחירת העדים. לדבריו, אם מישהו היה מנסה להשפיע בצורה כזאת על החוקרים או צוות התביעה, "היינו זורקים אותו מכל המדרגות". בך הוסיף, כי הייתה בעיה באיתור ניצולים שיסכימו להעיד, משום שחלקם הדחיקו את חוויותיהם במשך שנים ולא סיפרו עליהם אפילו לבני משפחותיהם. אדם אחר אמר לבך: "אני הניצול היחיד מהעיירה שלי. אם תקראו לי כעד, אדבר 5-4 ימים ולא תצליחו להשתיק אותי".
בך הוסיף: "אם היינו מנהלים את החקירה הזאת בלי נאשם, ואחר כך היו אומרים לי לבחור אדם אחד שייצג את כל מה שמצאנו - הייתי מעדיף את אייכמן על פני בעלי דרגות בכירות משלו. הוא היה במרכז". לדבריו, הרגע המשמעותי ביותר במשפט בעיניו היה מיד עם תחילתו, כאשר אייכמן - שכל מאווייו היו להשמיד את העם היהודי - נעמד דום בפני השופטים בירושלים, שנכנסו לאולם והתיישבו מתחת לסמל המדינה.
בהתייחסו לחשיבות המשפט אמר גלעד, כי העדים שהופיעו בו נתנו אומץ גם לניצולים אחרים לספר את קורותיהם. לדעתו, האלמנט החשוב ביותר היה להוכיח שהיהודים לא הלכו כצאן לטבח, ואכן נחשפו עשרות ומאות מקרים של התנגדות קבוצתית או כיחידים. "הגיבורה הגדולה בשואה", הוסיף גלעד, "היא האמא היהודיה שהתגנבה מהגטו כדי להביא אוכל לבנה הערב".
בך מנה מספר השפעות חשובות של המשפט, ובהן הוכחה לנוער הישראלי שהשואה אינה סיבה לבושה אלא לגאווה. לדבריו, גם בגרמניה הייתה לו השפעה חשובה: העובדה שמדי ערב נחשפו הגרמנים לעדויות מהמשפט, איפשרה להתגבר על המחסומים שמנעו את לימוד השואה בבתי הספר ואת הגשת כתבי האישום נגד פושעים נוספים. בך הדגיש גם את נושא ההרתעה, שלדבריו קיימת עד היום: "אנשים יודעים שאם יעשו מעשים כאלה, אפילו אחרי 15 שנה הם יתנו את הדין".

שני מנועים כבו מחוסר דלק

ד"ר שאול שאול, שהיה נווט המטוס מדגם בריסטול-בריטניה בו הועבר אייכמן ארצה, גילה, כי כאשר נחת המטוס לנחיתת בינתיים בדקאר (בירת סנגל), כבר כבו שני המנועים הסמוכים לגופו בשל חוסר דלק. "אם מישהו היה עומד על המסלול, לא היינו יכולים לעצור את המטוס", הוסיף.
על החקירה שניהלה לשכה 06 של המשטרה ועל התנהלות התביעה סיפרו שופט בית המשפט העליון בדימוס, גבריאל בך (שהיה אז סגן פרקליט המדינה, היועץ המשפטי של לשכה 06 וסגן התובע במשפט) וקציני המשטרה מיקי גלעד ומיקי רש. בך סיפר על פגישתו הראשונה עם אייכמן:
"הייתי הקשר היחיד שלו עם העולם החיצון עד שבאו עורכי הדין שלו. מיד כאשר הגעתי למשטרת יגור [שם הוחזק אייכמן], ביקשתי להודיע לו שהוא יכול לבוא אלי עם כל בעיה טכנית שיש לו. ביום שנפגשתי איתו לראשונה, ישבתי במשרדי וקראתי את האוטוביוגרפיה שכתב מפקד אושוויץ, רודולף הס, לפני שהוצא להורג.
"הס סיפר כיצד היו ימים בהם נרצחו 1,000 ילדים, ואיך התבייש על חולשתו ב'טיפול' בהם כאשר אייכמן הסביר לו, שאין היגיון להרוג את המבוגרים ולהותיר את הילדים שיוכלו לנקום. עשר דקות אחר כך הודיעו לי שאייכמן רוצה לראות אותי. הוא ישב מטר ממני. לא היה קל לשמור על פרצוף שקט באותו רגע".
על המפגש הראשון שלו עם אייכמן סיפר גלעד, שהיה הממונה על מדור פולין, ברית המועצות ומחנות ההשמדה בלשכה 06: "ראיתי לפני יצור מסכן, נעבעך. אמרתי לעצמי: זה האיש שהחליט על גורלם של יהודי אירופה? ראיתי יצור אנוש: שתי עיניים, שתי אוזניים, פה. אבל ברגע שהוא פתח את הפה, ראיתי לפני - כניצול אושוויץ - את שערי הקרמטוריום".
רש אמר, שהרגשתו הייתה דומה: "הוא דומה לי ולאחרים. מה, אין לו קרניים? האם כך נראה אדם שרוצח 6 מיליון? האם ייתכן שאדם רגיל יכול לרצוח כזאת כמות של בני אדם? ובכן, אפשר היה".

האם מכר בן גוריון את נפשו לשטן? / שרגא עילם
תאריך:  27/01/2011   |   עודכן:  27/01/2011
מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן
פורומים News1  /  תגובות
כללי חדשות רשימות נושאים אישים פירמות מוסדות
אקטואליה מדיני/פוליטי בריאות כלכלה משפט
סדום ועמורה עיתונות
האם בן-גוריון פגע באפשרות ללכוד את מנגלה?
תגובות  [ 2 ] מוצגות  [ 2 ]  כתוב תגובה 
1
הטיפש הגדול הוא שר הבטחון
גוילי  |  27/01/11 18:14
2
שאלה לרפי איתן:האם נכונה הטענה
קורןנאוה טבריה  |  29/01/11 08:07
 
תגובות בפייסבוק
 
ברחבי הרשת / פרסומת
רשימות קודמות
קובי לירז
המזרח התיכון כמרקחה. ההפגנות במצרים והפרסומים באל-ג'זירה הם המשך לאירועים בתוניסיה ובלבנון    מה זה נוגע לנו ולשלום?    עם השלמת ההשתלטות של האחים המוסלמים הסונים, או כפיליהם השיעים ודומיהם על העולם הערבי, אנו ניאלץ להתעורר מחלום השלום
איתמר לוין
אפשר להתווכח עד מחרתיים האם ממצאי מבקר המדינה בעניינו של יואב גלנט פוסלים אותו מלשמש כרמטכ"ל    אפשר להעלות נימוקים מוסריים, משפטיים וציבוריים    אבל את הכף צריך להכריע דווקא מה שקורה במצרים
ציפי לידר
בשולי הכותרות: בין עמרם מצנע לצניעות: השר המפוצל    המאבטחים הלא בטוחים    הדורסים יצאו בזול    התקשורת בְּאֶלֶם    עורך-דין מוּעָד    ומי צריך מרתון יקר בבירה?    וגם: אורגני לכל כיס?    ולקינוח - סוניה פרס הצנועה ז"ל
חיים מנור
נכונות לנשיאה בעול הציבורי, ניסיון-חיים רב, אש בוערת בעצמות, דוברות טובה, מומחיות בקוסמות וגם ספק ביכולת האישית לבצע את המשימה המדינית - תכונות עיקריות אלו דרושות ונדרשות ממנהיג אמיתי    במשה היו כל התכונות, אך מה עם מנהיגינו כיום?
אורן פרסיקו
כתב ה"גרדיאן" מדווח מבית-המעצר המצרי    ידיעות אחרונות דוחק את הדיווח על המהומות במצרים לתחתית השער    "ישראל היום" חוגג את ניצחונו של שלדון אדלסון בבית המשפט והארץ דוחק את הדיווח על פרשת גלנט לעמ' 9
כל הזכויות שמורות
מו"ל ועורך ראשי: יואב יצחק
עיתונות זהב בע"מ New@News1.co.il