גישור הוא מעין פשרה בין הצדדים. המגשר מנסה לקרב את עמדות הצדדים זו לזו ובסופו של התהליך יוצא זה לא נהנה וזה חסר, אך צדק ודין - אין בסופו של הליך הגישור. לעתים נכפה הליך הגישור בחוזה מכר שבין קבלן לרוכש דירה, ועולה השאלה, מה כוחות של סעיף גישור בחוזה?.
השאלה האם אפשר ומוצדק לכפות גישור בטרם הגעה אל פתחו של בית המשפט היא שאלה הנתונה למחלוקת. המצדדים בגישור, מסתמכים על יעילות הדיון, אולם כשהגישור לא מסתיים בהסכמה - הדיון לא מתקצר ומתייעל, אלא מתארך ומסתרבל.
אלה שלא מצדדים בהפניית המתדיינים לגישור כתנאי מוקדם לקיום ההליך המשפטי הרגיל, טוענים כי גישור מושתת על הסכמה, ואין לכפות הסכמה.
לפי חוק בתי המשפט תשמ"ד 1984, סעיף 79 ב', אשר ביחד עם סעיף 79 א' יוצר קיצורי דרך לקיום ההליך המשפטי על חשבון הדין והצדק, קובע כי בית המשפט מוסמך להפנות את הצדדים לגישור - אך ...."בהסכמת הצדדים".
לשון אחר, אין תוקף לסעיף גישור הכלול בהסכם, והוא סעיף חסר שיניים. גם אם הצדדים הסכימו מראש לקיים גישור, כל צד רשאי לבטל הסכמה זו בכל עת, ולפיכך אין שום תוקף [מלבד הרתעה פסיכולוגית] לסעיף גישור בחוזה.
ראה בעניין זה החלטה בת"א 14751-03-09 שרביב בע"מ נ' שלמה ולאה שכטר, בית משפט השלום בחיפה, שופט: י' וגנר, החלטה מיום 7 לאפריל 2010 המובאת להלן בשלמותה.
עוד יובהר כי לו הייתה דרך לכפות גישור, כפי שניסתה וטענה המבקשת בתיק הנ"ל, על סמך הכללת סעיף גישור בחוזה, הייתה בכך פגיעה מהותית בזכויותיהם של רוכשי דירות המוקנות להם על-פי חוק המכר (דירות) תשל"ג - 1973.
נושא המחלוקת הינו בדרך כלל בתביעות בגין ליקויי בנייה - תוקים, תקנים, תקנות והוראות סטטוטוריות לרבות פרשנות כל אלה ופסיקה בנושאים שבמחלוקת, וסוג זה של סכסוך צריך להתבהר בין כותלי בית המשפט. ככל שצד לדיון חפץ לברר פרטים שבמחלוקת, ולמצות את זכויותיו על-פי הדין המהותי, הוא נזקק להחלטות שיפוטיות ואינו אמור להסתפק בהסכמות הדדיות המותוות על-ידי המגשר בדרך המתוארת לעיל.