ישראל וארצות הברית מתייעצות ביניהן באופן שוטף מאז פרצה המהפכה העממית בתוניסיה והתפשטותו של "אפקט תוניסיה" אל מדינות אחרות במזרח התיכון ובראשן מצרים.
קהיליית המודיעין הישראלית עוקבת בתדהמה ובדאגה אחר "רעידת האדמה" שפרצה בתוניסיה ומתפשטת במהירות תוך שהיא מזעזעת את המשטרים הערביים הרודניים האחרים.
היקף הטלטלה הוא ענק ואיש איננו יודע לאן יוביל "אפקט תוניסיה" את המזרח התיכון שלמצרים יש בו תפקיד חשוב. גם בממשל האמריקני מתקשים מאוד להעריך את תוצאות התהליך.
בשבוע האחרון איבדה ארצות הברית את בן בריתה בלבנון לאחר שחיזבאללה הצליח להפיל את ממשלת סעד אל-חרירי ולמנות את נג'יב מיקאתי הפרו-סורי כדי שירכיב את ממשלה החדשה.
ישראל וארצות הברית מהמרות, בחוסר ברירה, על כך שמשטרו הוותיק של הנשיא מובארכ ישרוד את הטלטלה העזה אך האמת היא שאף אחד במערכות הביטחון של ישראל והמערב העוקבות אחר ההתפתחויות האחרונות אינו מוכן להתחייב על כך.
לדעת מומחי המודיעין במערב, משטרו של מובארכ שונה מהמשטר התוניסאי של זין אל-עאבדין בן עלי והנשיא המצרי יכול לסמוך על המערכת הצבאית שלו. הוא הטיל את כוחות הצבא שלו לזירת המהומות, פיזר את ממשלתו של אחמד נזיף והודיע על הרכבת ממשלה חדשה.
ישראל הרשמית שומרת על שתיקה עד כה ואיננה מתייחסת למצב במצרים אך המערכת המדינית-ביטחונית מודאגת מאוד מהאפשרות ששינוי השלטון במצרים יביא בסופו של דבר לביטול הסכם השלום ההיסטורי שנחתם בין שתי המדינות לפני יתר משלושים שנה.
נכון שהמהומות במצרים נובעות המצב הכלכלי הקשה, חוסר הדמוקרטיה ותחושת המיאוס מהדיכוי והפגיעה בזכויות האדם ואין להן שום קשר ליחסיה של מצרים עם ישראל אך קשה לחזות מה יהיה יחסו של משטר חדש במצרים שאיננו המשך ישיר של המשטר הנוכחי להסכם השלום עם ישראל.
הציפייה בישראל היא שגם אם יתדרדר המצב במצרים בעקבות המהומות ומעמדם של הנשיא מובארכ ובנו גמאל ייפגע קשות, יתפוס הצבא את השלטון. מצב כזה אמור להבטיח שהאיסלאם הקיצוני בדמותה של תנועת "האחים המוסלמים" לא ישתלט על מצרים ויימשך הקשר ושיתוף הפעולה הביטחוני עם ישראל.
מה שמדאיג את ישראל לא פחות הוא השינוי בעמדה הרשמית של ממשל אובמה כלפי משטרו של הנשיא מובארכ בהשוואה לממשל בוש. הדיפלומטיה האמריקנית השתנתה, ארצות הברית מתחה ביקורת על מצרים לפני כחודשיים בעקבות הטענות הקשות על ההגבלות והזיופים במערכת הבחירות לפרלמנט המצרי, דיפלומטים אמריקנים אינם מהססים כעת להביע בפני עמיתיהם המצרים באופן קבוע את דאגתם ממצבם של מתנגדי המשטר, של הבלוגרים ושל האסורים והמעונים בבתי הכלא במצרים.
הממשל האמריקני של אובמה נזהר מפני התנערות פומבית מהנשיא מובארכ שהוא בעל ברית חשוב ביותר של ארצות הברית במזרח התיכון, סגן הנשיא
ג'ו ביידן אמר בראיון טלוויזיה כי לא היה מכנה את מובארכ "דיקטטור".
אולם, הדברים שאמרו אמש הנשיא האמריקני אובמה ושרת החוץ
הילרי קלינטון מתפרשים בישראל, ואולי באופן חמור יותר במדינות ערב, כ"תקיעת סכין" בגבו של הנשיא מובארכ.
הנשיא אובמה קרא לממשלת מצרים ולמפגינים לנהוג באיפוק, הוא אמר כי רפורמות פוליטיות וכלכליות חיוניות לעתידה של מצרים וכי ההפגנות ממחישות את התסכול של רבים מתושבי מצרים וכי יש לאפשר להם להביע את דעתם, בין השאר באמצעות הרשתות החברתיות.
דבריו של הנשיא אובמה מעניקים "רוח גבית" למפגינים במצרים ובמדינות ערב האחרות נגד השליטים הערבים הרודניים, הם רואים בכך "אור ירוק" מצד הממשל להמשיך בהפגנות ומפרשים את דבריו כהסרת תמיכתו בנשיא מובארכ ובמשטרים הערביים הרודניים האחרים.
גורם מדיני בכיר בירושלים אמר לי: "הנשיא אובמה כבר הוכיח כי איננו מבין את הנעשה במזרח התיכון והראיה לכך היא האופן שבו ניסה לחדש את המשא-ומתן בין ישראל לפלשתינים,עכשיו הוא מנסה ללמד את הערבים דמוקרטיה, ייתכן שהוא צודק אך באזורנו לא מספיק להיות רק צודק, צריך להיות גם חכם".
ישראל לא יכולה להתערב במדיניות האמריקנית, במגעים שהיו בין ירושלים לוושינגטון בסוף השבוע הסבירו פקידים אמריקנים כי הסיבה להצהרות הנשיא אובמה ושרת החוץ קלינטון הם חוקי הקונגרס הכובלים את ידי הממשל מלמכור נשק לצבא של מדינה המדכאת את אזרחיה. כידוע, ארצות הברית מספקת נשק וציוד צבאי למצרים בהיקף של כשני מיליארד דולר בשנה. בעיה דומה התעוררה באחרונה עקב נפילת ממשלת אל-חרירי בלבנון והממשל הבהיר כי לא יוכל להגיש סיוע צבאי לצבא לבנון אם תפרוץ מלחמת אזרחים במדינה.
מה יקרה אם "אפקט תוניסיה" יפיל את משטרו של הנשיא מובארכ? התמוטטות המשטר המצרי עלולה לעודד את ארגוני האופוזיציה בירדן להפיל מהשלטון את המלך עבדאללה הנאמן להסכם השלום שחתם אביו עם ישראל.
זו הסיבה שהמלך עבדאללה מאפשר לארגוני האופוזיציה להפגין ו"לשחרר קיטור". האופוזיציה מצידה נזהרת מלתקוף את המלך וקוראת לפיזור הממשלה בראשותו של סמיר אל-ריפאעי. מידי פעם מותח המלך עבדאללה ביקורת קשה על ממשלת ישראל והעומד בראשה כדי להראות שאיננו "משתף פעולה עם ישראל" למרות הסכם השלום עימה.
"אפקט תוניסיה" יצר התפתחויות חדשות במזרח התיכון שאינן לטובתה של ישראל. התופעה הזו מסכנת את המשטרים הערבים הרודנים שעם שניים מהם, מצרים וירדן, יש לישראל הסכמי שלום. התופעה עלולה להתפשט ולהפיל שליטים רודניים נוספים בסוריה, בתימן, באלג'יריה, בסודאן ובמאוריטניה.
ישראל איננה יכולה לעשות דבר נוכח התופעה הזו. מוקדם מאוד עדיין להעריך את תוצאותיה ואין בידי ישראל שום יכולת לעשות מהלכים שישפיעו על התהליכים שעובר כעת העולם הערבי.
יש במערכת המדינית-ביטחונית כאלה שבוודאי יציעו לראש הממשלה לצאת ביוזמה מדינית בערוץ הפלשתיני או בערוץ הסורי אולם אסור להיחפז לפני שניתן יהיה להעריך בדיוק את התוצאות וההשלכות של "אפקט תוניסיה" על האזור ועל מדינת ישראל.
בינתיים צריכה ישראל לחזק את עצמה מבחינה כלכלית וביטחונית ולהיערך לבאות. המצב במזרח התיכון, כך נראה, רק עומד להיות יותר קשה ומורכב יותר.
