לנשיא ארה"ב
ברק אובמה היו שלוש אפשרויות תגובה להתקוממות במצרים. הוא יכול היה לתמוך במובארק ולסייע לו,הוא יכול היה לצודד במתקוממים או לשתוק ולהמתין. אובמה בחר באפשרות השניה. מדוע מיהר ברק אובמה לצאת בדרישות לרפורמה ולהזהיר את מוברק מפני שפיכות דמים?. מה מהות הפתיל הקצר של אובמה ועל מה מושתת שיקול דעתו?.
ארה"ב שרואה עצמה נושאת את דגל הדמוקרטיה והליברליות נוהגת כמיטב המסורת המערבית והולכת עם אמונותיה כמעט בעיוורון עד לסוף. כמו אותם מלכים, נסיכים ואבירים אירופאים שהנהיגו את מסע הצלב לשחרור ארץ הקודש מהמוסלמים, בשם הכס הקדוש כשעל העולם לעבור לדום. הנפשות הפועלות במחזה הקלאסי הזה התחלפו, גם התפאורה שונתה, ושמו של הכס הקדוש הוחלף לדמוקרטיה, אך המהות נותרה בעינה. אנו יודעים מה טוב עבורכם אומרים הצלבנים החדשים גם כשהמציאות טופחת בפניהם פעם אחר פעם.
סליחה על הבנאליה, אך קשה שלא להזכיר כי איינשטיין כבר הגדיר את המושג "טיפש" כאחד שחוזר על אותן הפעולות ומצפה לתוצאה שונה. ארה"ב מתעקשת לקבל תוצאה שונה. שום דמוקרטיה כפויה לא הניבה את התוצאה הרצויה ובדרך כלל הניבה את ההפך. צרפת שטיפחה את הטירן חומיני, לאור ערכיה המערביים ובעידודה ותמיכתה של ארה"ב וסייעה בידו להפיל את השאח הפרסי קבלה את שלטון האימים של האייתולות, כשארה"ב המופתעת מצאה את עצמה בעמדת "השטן הגדול", עירק שוחררה מטלפיו של הרודן
סדאם חוסיין כדי להפוך לעיסה מדממת של טרור יומי.
ישראל נאנסה להסכים לבחירות "דמוקרטיות" ברשות הפלשתינית שהניבו את שלטון החמאס בעזה. במקום להפיק לקחים ולהסיק מהכשלים שלא כל מדינה בשלה להנהיג בחירות ומשטר דמוקרטי, ולא כל חברה מאמינה באותם הערכים, בוחרים הצלבנים ההומניים את דרכם המיסיונרית. מצרים מאז קליאופטרה היא האיש החולה של המזרח התיכון. (חולה בין חולים) לא תיתכן הנהגה שבמעשה הוקוס פוקוס תשתפר את מצבה פלאים.
עבד אל נאצר לא הצליח בכך לאחר שהנהיג מהפכת קצינים והפיל את המלך פרוק, סאדאת מחליפו לא צלח וגם לא מובארק יורשו. רצוי היה לנסות ולחזק את מובארק במקום לייחל להנהגה חדשה שתחולל ניסים ועוד בדרך דמוקרטית. אך העניין העיקרי הוא במסר. מה "הבגידה" האמריקנית במובארק משדרת למשטרים אחרים?, לשליטים של ערב הסעודית למשל? (אותה מדינה הידועה במשטרה הדמוקרטי ובהתנהלותה ההומנית)? - כעת ברור למלך עבדאללה אבן עבד בן עזיז איך תנהג ארה"ב כשמפגינים סעודיים יגדשו את כיכרות ריאד ומה בדיוק שווה הברית שכרתו עימה.
מדוע מיהרו אובמה וקלינטון לצאת בהצהרות התמיכה במפגיני קהיר? למה אצה להם הדרך? הרי המהירות היא מהשטן. על כך עונה אהרון ברנע, הכתב המדיני של ערוץ-2 בוושינגטון, כי ממשל אובמה חייב לפעול על-פי הערכים של עצמו ולהתייצב לצידם של "הטובים" מבלי לאבד את המומנטום. ארה"ב שבויה בערכיה כמו מרבית מדינות המערב. הבעיה היא שארה"ב איבדה את המומנטום בכל מקרה. אם מובארק או נציגיו ישרדו בשלטון בתום ההתקוממות הזאת (וכנראה שלא), או שמתוך הכאוס תצמח הנהגה חדשה - כך או כך מעמדה של ארה"ב יתערער ומצרים תחפש לעצמה משענת שאיננה משענת קנה רצוץ.
את הסימנים לכך ניתן כבר לקבל בהצהרות ובשלטי הרחוב האנטי אמריקניים בקהיר ובאלכסנדריה, לכן המהלך ההצהרתי האמריקני היה מיותר ומזיק. רוסיה שיושבת על הגדר ממלא את פיה מים. יודעת כי יפה השתיקה לחכמים וממתינה לפירות הבשלים שיפלו לחיכם. ארה"ב תצא קירחת מכאן ומכאן, וכמנהגה תגורש מהעיר עם כל התוספות הידועות, כשישראל תחטוף את נתזי התוצאה הבלתי נמנעת שתתקבל.