היועץ המשפטי לממשלה אמור להודיע היום את החלטתו בעניין מינויו של האלוף יואב גלנט לרמטכ"ל. אינני מתכוון להכניס את ראשי הבריא במיטה חולה זו, אלא להתייחס למשפט אחד בהחלטה של מינהל מקרקעי ישראל, שאישר הענקת מקרקעין לקצין צה"ל הבכיר "לפנים משורת הדין"...
האישור "לפנים משורת הדין" הזכיר לי סיפור מן החיים: לפני שנים הרבה טיפלתי בדירה של בן משפחה, שקנה אותה למטרות השקעה. הדירה, דירת עמידר ישנה, הייתה אמורה להירשם על שמו במינהל מקרקעי ישראל. הלכתי למשרדי המינהל בדרך פתח תקוה (היום דרך מנחם בגין, אבל זה היה מזמן) ושם נכנסתי לפקיד המתאים. "או, יופי. התיק בדיוק נמצא על שולחני", הוא קידם את פניי.
"מצוין", אמרתי ושאלתי מתי לשוב.
כעבור מספר שבועות נכנסתי אל אותו פקיד ושוב קידם אותי במאור-פנים: "התיק בדיוק נמצא על שולחני"...
"אז מתי להגיע?" – שאלתי. תמים שכמותי.
כעבור מספר שבועות פגשתי באותו פקיד באותו משרד ובאותו חיוך: "התיק בדיוק נמצא על שולחני"...
"מי הבוס שלך? מדוע התיק עדיין אצלך?" – שאלתי, והפעם בכעס. כבר הבנתי, שזאת בקשה מרומזת לשוחד. ההתרעה עזרה והדירה הועברה על-שם בעליה.
האם השתנו הנורמות במינהל מקרקעי ישראל? ספק.
מיכאל איתן (לא ידעתי שהוא שר) הוכיח אומץ לב ציבורי כאשר יצא נגד המון עמיתיו בממשלה והצביע נגד המינוי המוצע. חלק מטענותיו של השר איתן כוונו נגד מינהל מקרקעי ישראל, שהכל מסכימים שהוא גוף מושחת וטעון טיפול שורש. אולי יקים ראש הממשלה משרד ממשלתי חדש למינהל מקרקעי ישראל ויטיל את תפקיד השר על המובטל מיכאל איתן?
הערה: אדם שאין לו ערכים, הוא אדם חסר-ערך (גם אם לפעמים קשה להבחין בכך).
