מה יותר נעים מאשר לשמוע מוזיקה. מוזיקה בעוצמות אדירות שיכולות לפוצץ את עור התוף, מה רע?. הכול רועד מהעוצמה היוצאת ממערכת הרמקולים האדירה, הרעש האדיר ממש מרטיט את אוזני השומעים, או הרוקדים באולמות הריקודים, המוזיקה אשר משמיעים בחלק מבתי הקפה לפעמים מאלצת אותך בכדי לדבר ממש לצעוק או פשוט לשתוק, באולמות החתונות מפעילי המוזיקה חושבים כמה שיותר חזק, מרעיש רועם זה יותר טוב, אך מה עם האוזניים שלנו?. מה עם עור התוף העדין שבתוך האוזניים שלנו? מה איתו? - עליו לא חושבים.
החשיפה לרעש גורמת לנו מספר נזקים, כשהקל בהם הוא הירידה שלנו ביכולות השמיעה, בעוד שהנזק הגדול יותר ואשר ילווה אותנו לאורך כל חיינו הוא טיניטוס. אם לא שמעתם על כך אספר לכם מחווייתי מהטיניטוס. לקיתי בו בזמן שרותי בצה"ל ומאז אני סובל ממנו קשות.
חוויות החולה במחלת הטיניטוס משמעותו לשמוע רעש תמידי כל הזמן, כאילו שהרעש יוצא מהאוזניים. רעש שלא פוסק, מלווה בצליל של צפצוף בטונים נמוכים, אבל זה לא הכול. הרעש מלווה ברעש רקע של גלי ים, ממש חוויה מרנינה, לא צריך ללכת לים שומעים אותו כל הזמן 24 שעות ביממה. לפעמים כאשר עוברים ליד מקום מרעיש כמו בית קפה שמשמיע מוזיקה בווליום עצום, אז לאחר מכן שומעים בנוסף לצפצוף הרגיל בתוספת גלי ים גם צפצוף שמדמה חריקת בלמי אוטובוס אשר לא הוחלפו זמן רב.
אבל זה לא הכל, הטיניטוס גורם גם לסחרחורות, לעייפות, וכאשר שקט מסביב אז המוזיקה הפנימית של כל הרעשים עולה לעוצמות אדירות, מה רע בכך?. כל מי שרוצה לקבל את המוזיקה הפנימית של הטיניטוס, פשוט מוזמן להשמיע מוזיקה בעוצמות גבוהות בבית, לשמוע מוזיקה בעוצמות גבוהות ברכב, במסעדה, ובכול מקום אחר.
לאלו שחושבים שלהם זה לא יקרה ברצוני לציין שלטינטוס הזה אין ריפוי, זאת מתנה שאתם מייצרים לעצמכם לכל החיים. מזה לא מתים אך גם לא נהנים במשך כל החיים. כאשר יהיה לכם טינטוס נעים עם הרבה מוזיקה רועשת בראש, רק שלא תגידו שלא הזהרנו אתכם. והעיקר שתהיו לי בריאים.
