תוניסיה, מצרים - והגדה-המערבית ועזה?

ההמונים מתקוממים. במבט היסטורי דומני שניתן להבחין בצמדים של התקוממויות עממיות, כאשר בכל צמד ההתקוממות הראשונה משפיעה על השנייה (עם הבדלים הנובעים ממציאות שונה): בעבר הרחוק - בצרפת ובארה"ב; בעבר הרחוק פחות - ברוסיה ובסין; בעבר הקרוב - באירן ובדרום-אפריקה (כאן ההשפעה לא ברורה); ובהווה - בתוניסיה ובמצרים. מה יהיה הצמד הבא? אולי, חלילה, הגדה-המערבית ורצועת עזה? חלילה, שכן התקוממות עממית בשטחים הכבושים עשויה, אולי, לשפר את החיים הדמוקרטיים בהם, אבל בסבירות גבוהה יותר עלולה לגרור אותנו לסיבוב חדש של מלחמת דמים, ולהרחיק מאוד את סיכויי השלום. בגדה-המערבית: בשבוע שעבר כתבתי כאן על כינוס יריחו של ארגוני השלום הישראלים והפלסטינים ("עדים-משתתפים לחבלי הלידה של השלום ושל פלסטין", 27.1.11 - ראה משמאל). שם היינו עדים שוב לתסכול הרב של הפלסטינים תושבי הגדה המערבית. בשטח ראינו זאת בסיור בכפר עוג'ה, על 4,500 תושביו, שאדמותיו ומי המעיין שלו נגזלים בהתמדה בידי מתנחלי ייט"ב, כל ה-120... בכינוס חודדו הדברים בנאומו של זיאד אבו-זיאד, שר לשעבר בממשלת הרשות הפלסטינית: "אנחנו מתנגדים ל'מדינת כל אזרחיה', כמתכון לחיכוכים תמידיים. אבל אם יימשכו ההתנחלויות והתקיעות בשיחות השלום - לא יישאר מקום למדינה פלסטינית, ונצטרך לחשוב מחדש". מילים חריפות יותר שמענו מהצעירים הפלסטינים בכינוס. התסכול בקרבם רב - ההתנחלויות נוגסות, שיחות השלום תקועות, התקשורת העולמית התעייפה מהם, אל-ג'זירה הצטרף לתוקפיהם, העולם הערבי אדיש לסבלותיהם, ועתה רועדת האדמה בחצרו של בן-בריתם האחרון, חוסני מובארק. רעד חולף בי כשאני חושב על זיק שידליק את חבית חומר הנפץ. זה עלול להיות רצח נוסף או שריפת מסגד בידי מתנחלי "תג המחיר", או התפטרות-ייאוש של אבו-מאזן. אבל אני חושש בעיקר מפרובוקציה מתנחלית בירושלים המזרחית - מעמותת "עטרת כוהנים" בשייח' ג'ראח, מעמותת "אלע"ד" (אל עיר דוד) בסילואן, או מח"כ מתלהם בהר-הבית. הפגנה ספונטנית ברובע המוסלמי תתפשט לשער שכם, מג"בניק מפוחד יפתח באש, ביום שישי יבער הר-הבית, נתניהו וברק יכריזו על "יד קשה נגד המתפרעים", ואז תתפרץ האינתיפאדה השלישית, בגדה כולה. דמיוני מדי? וברצועת-עזה? על כל התסכולים הנ"ל, כדאי לבחון נקודות בדיווח של אונר"א מעזה לפני שבועיים (17-23.1.11, ותודה לחברי "קול אחר משדרות ועוטף עזה" על התרגום). כן, "העולם כולו נגדנו" ו"אום-שמום", ובכל זאת:

• אונר"א נאלץ להשעות את מפעלי השיקום והבנייה שלו (בית ספר ומרכז שירות לפליטים), ולדחות התחלות של שני פרויקטים נוספים (מרכז רפואי ובית ספר), בשל כמות בלתי מספקת של מצבורי חומרי בנייה אשר נכנסו דרך מעבר קרני. אם המצב לא ישתנה, אונר"א ייאלץ להשעות עוד שני פרויקטים עתידיים ב-30.1.11 (מרכז רפואי ו-12 בתי מחסה לנזקקים).

• משבר החיטה נמנע באופן זמני, אבל המלאי שנותר מועט. ...3,740 מגה טון גרעיני חיטה, כמות המספיקה למלא את צרכי האוכלוסייה למשך פחות משבוע.

• הצעתו של נתניהו בפגישתו עם שרת החוץ הצרפתייה מישל אליו-מארי לנתק את עזה מתשתיות המים והחשמל של ישראל - עוררה דאגה. ...ישראל מספקת היום לפחות 43% ממקורות הכוח של עזה.

• כמות הפצמ"רים שנורתה מהרצועה לעבר ישראל על-ידי ארגונים מיליטנטיים עלתה. ...5 מתוך 10 פצצות המרגמה שנורו השבוע, נורו בידי ועדות ההתנגדות העממיות ב-18.1.11 לעבר סיור חיילי צה"ל שתקף את נמל התעופה הבינ"ל של מזרח עזה. ...צה"ל ביצע שלוש תקיפות, וב-18.1.11 טנקים ישראלים פתחו באש לעבר פלסטינים סמוך לגבול והרגו אדם אחד.

רקטות קאסם ופצצות מרגמה שנורו מהרצועה, טילים שנורו על-ידי חיל האוויר הישראלי ותקיפות של צה"ל ברצועה [ראה בתרשים]: