אם המבקר סנילי מדי כדי להבין שדרך מילוט לכלא דמון הייתה מונעת את אסון הכרמל, אז לפחות שיואיל להעניק צל"ש לאלוף
יואב גלנט על גילוי תושייה, שיזם לפרוץ את דרך המילוט המאולתרת ביישוב שלו, אף דרך השצ"פ עד שגורמי התכנון יטפלו כך או אחרת - אם בכלל.
ובהינתן שמינהל המקרקעין פורק סופית בהחלטת הכנסת מיולי 2009 ואמורה לקום תחתיו רשות המקרקעין, אלא שהיא מתעכבת בין השאר מפני שיש בצנרת של ועדת הפנים ואיכות הסביבה עוד חוק כבד הוא חוק התכנון והבניה החדש, הרי העיסוק בפרשה של החקלאי הפרטי גלנט - שאינו תאגיד כגון קיבוץ או מושב - מול גוף שנפח את נשמתו אך טרם נערכה קבורתו, אינו אלא חולניות אובססיבית מעוררת חמלה.
מה גם שגלנט לא רק שפינה את הקרקע שלא הצליח לרכוש ולא לחכור, אלא השביח אותה עם עצי זית רעננים כמתנה למינהל ותרומה צנועה לאיכות הסביבה, אז מה הבעיה?. הבעיה היא שיש נחשים בקריה ובשמאל המעופש שמתים להקיש חלילה את יואב שר צבא ישראל יצ"ו; איך אמר לי שמאלני אחד, אם גלנט יהיה רמטכ"ל אז אח"כ יהיה ראש ממשלה גרוע מביבי!. עניתי לו - אתה מודה ברדיפת איש יקר על-רקע פוליטי!.
אגב השטח הבנוי נטו בבית גלנט אינו עולה על 100 מ"ר, והוא בקומה אחת שמחולקת לשני אגפים להרבות כיווני אוויר, ואילו הקימורים בגגות שאינם מיועדים לשימוש אדם נועדו פשוט לסילוק מי גשם; ומאידך גם פתחי בניינים וחלונות קשתיים הם לב ליבו של הסגנון הארכיטקטי קזבלנקה בלי עין הרע בן פורת יוסף בהשראת רעייתו המרוקאית שתחיה!.
לכן נפגין לסירוגין בימים א' עד ה' משעה 18:00 ומעלה בצומת עזריאלי מול הקריה בתל אביב, בעד האלוף גלנט השם ישמרהו ויחייהו עם כל הנלווים אליו, עד שייכנס בכבוד לתפקיד הרמטכ"ל בס"ד בקרוב.
לחזור לנצל את המשאב הלאומי - גלי צה"ל ואז יישאר לנו לסגור עוד חשבון ארוך עם הנחשים של הקריה, דבר שמתבטא בשרירות לב מכוערת של מר טוניק בגלי צה"ל נגד רצון העם; כי עם ישראל למוד הסבל ומלחמות ותאונות ופיגועים ושכול ובצורת ומחסור ואסונות טבע, זקוק מאוד לתוכנית המיתולוגית (יש עם מי לדבר) בחזרה לגלי צה"ל, ע"מ לבטא עצמו בכבוד - וללא סתימת פיות!
במיוחד לאחר אסון השריפה הגדולה בכרמל, על צה"ל ומערכת הביטחון לחזור ולנצל את המשאב הלאומי המיוחד גלי צה"ל על-מנת לתרום את תרומתו החשובה, בין השאר לסיוע פסיכולוגי קבוצתי לעם ישראל שהוא כמובן הבעלים של משאב זה!
לא יאומן כי יסופר, אדם בודד מר טוניק יעיז בהבל פיו לגזול משאב לאומי משבעה מיליוני אזרחים כאילו זה היה רכושו הפרטי, תוך הפגנת אדישות מתועבת לרצון העם, וכבר ריננו בתקשורת אחריו למה ומדוע?.
מלבד מגישי התוכנית רייכר ואחימאיר דליק וליפשיץ ועוד רבים טובים, רבבות עם ישראל גמרו את ההלל על תוכנית אותנטית זו, חלק משום שהיא אבן שואבת לפתרונות של ליקויים בכל תחומי החיים, וחלק מפני שהיא מפלט לרחשי לב הציבור מעין תמיכה פסיכולוגית קבוצתית לעם!
