לעיתונאי בן כספית יש חיבה לנוסטלגיה, והוא נוטה לתבל רבים ממאמריו בהבטחות "עוד נתגעגע אל". השבוע, תוך שהוא מבכה את כישלונו של ברק אובמה בנושא מצרים והעולם הערבי, נכסף פתאום כספית לגיבור חדש ומפתיע: ג'ורג' בוש. בכך הוכיח עיתונאי מעריב פעם נוספת כי 'עקביות' היא שמו השני, ורק חבל ששמו הראשון הוא 'חוסר'. הנה עשרה ציטוטים מתוך רשימותיו של בן כספית, המציגים בזה אחר זה כטבעות בשרשרת את יציבות דעותיו ואת זיכרונו המעולה: 1. "כבר מזמן לא היה לאמריקה נשיא כושל כל כך... הטאליבן באפגניסטן מרימים ראש, עירק מרוסקת, פקיסטן הגרעינית בדרך לתוהו ובוהו, סעודיה מתנדנדת, מצרים לא שקטה... הנזק שגרם בוש לעולם, ולאמריקה, מתגמד לעומת מה שעולל במזרח התיכון" [9.1.08]. 2. "אפשר עכשיו להיזכר בערגה ב-2003, כשג'ורג' בוש פלש לעירק והשתלט עליה. לוב שינתה מיד כיוון וחברה למערב. אירן השעתה את תוכנית הגרעין הצבאית שלה. ערפאת רוסן. סוריה רעדה מפחד... במזרח התיכון מי שלא מסתובב עם נבוט גדול ביד, מקבל אותו על הראש" [יום א' השבוע]. 3. "כוונותיו של בוש היו טובות, אבל כשהן מחוברות לחזון מוגבל, תפיסת עולם פשטנית של 'טובים ורעים'..." [4.11.08]. 4. "זו הקואליציה האנטי-אירנית שינסה אובמה לגבש בחודשים הקרובים. אלה הם בני האור. נתניהו יוכל לבחור: להיכנס פנימה או להישאר בחוץ, עם בני החושך" [18.4.09]. 5. "כשנכנס לתפקידו, לפני שמונה חודשים, קיבל ברק אובמה סקירה מהירה על המזרח התיכון, ובעקבותיה סימן לעצמו שלוש מטרות מיידיות: לחזק את אבו מאזן, להחליש את בנימין נתניהו ולצבור נקודות אישיות. מה השיג? את ההיפך... 'וושינגטון השתנתה', אמר אז רם עמנואל לכל מי שהקשיב. היום הוא יודע שהיא השתנתה לרעה" [22.9.09]. 6. "ברק אובמה הגדיר אתמול את כהונתו. הוא נשא נאום סוחף, לעתים מרגש, מנהיגותי ואמיץ באוניברסיטה של קהיר. אחרי הנאום הזה, כולם יודעים מה הוא רוצה, לאן הוא הולך, במה הוא מאמין" [6.6.09, ותודה לאתר 'לאטמה' על התזכורת]. 7. "מי זוכר עכשיו את "נאום קהיר" המקושקש של ברק אובמה?... מאז הנאום הזה הכל קורס" [השבוע]. 8. "נחגוג כולנו יום הולדת 5 לנאום 'חזון הנשיא בוש'... מאז הנאום הזה, המצב רק הלך והידרדר" [18.6.07]. 9. "ספק רב מאוד אם מישהו, מתישהו, יתגעגע לבוש" [4.11.08]. 10. "עכשיו מותר לנו להתחיל להתגעגע, בשקט, לג'ורג' בוש" [השבוע].