מוקפים בתסיסות ובהפיכות אנו, ועולה השאלה בסלונים של יום שישי, האם תיתכן הפיכה גם אצלנו?. שאלה בסיסית וראויה, אך שלפני שתינתן התשובה לה, צריך לציין שמהפכות מכוונות נגד השלטון ורק נגדו. במצרים יש שלטון ברור וחזק ששולט עם זרועותיו הישירות, משטרה, משפט, חוק, ובזרועותיו העקיפות התקשורת הכתובה והאלקטרונית, וביחד שלטונו מוחלט.
בישראל להבדיל השלטון נשלט. נשלט שברצונו ושלא ברצונו. נשלט על-ידי המשפט, בג"צ, משום שהוא פינה בחולשתו לבג"צ מקום לצידו כדי לקבל החלטות, ונשלט על-ידי התקשורת שמעולם לא בקשה מעמד-על ממישהו, אלא פשוט לקחה לעצמה, והיא שמכוונת בכלים החדים שלה, את השלטון למחוזותיה.
אם כך מהפכה שלטונית במצרים אכן תהפוך את הקערה על פיה, לעומתה מהפכה שלטונית בישראל אכן מתחוללת בזעם ההמון, כל שנתיים-שלוש, (בחירות), אלא שהשלטון שמתחלף הוא צל השלטון האמיתי שמעולם לא התחלף, כי אנו לא מזהים אותו בבהירות ונחרצוּת כשליט בפועל שלנו.
כשמובארק ילך, כל מערכות העיתונים הגדולים והמשפיעים ילכו עימו, כך הטלוויזיה והרדיו המצרי יעברו מהפכה אידיאולוגית ומבחן נאמנות לשלטון החדש והמהפכה תושלם לאורך ורוחב. כשהליכוד מפנה מקום לעבודה וזו מפנה מקום לליכוד וההפך, מעט מאוד מרגישים בשינוי. בג"צ נותר במקומו הרם והבוחן, התקשורת מתארגנת מהר להמשך ההובלה אם בשוט ואם בגזר, אבל בסוף המושכות בידיים שלה ואנו נשארים נעלבים ונבוכים עם המהפכה הישראלית החיוורת, שאין לה שיניים ואין לה משמעות על חיינו.
מהפכה בישראל תיתכן אפוא רק אם תכוון כלפי השליטים המיתולוגיים והאמיתיים שלנו, שליטים שכיסאם לא הזדעזע ולו לשמץ במשך שניים-שלושה דורות. שליטים שהתוו דרך צודקת או דרך קלוקלת ומעולם לא נתבעו לאחריות על דבריהם או נתנו דין בפני מישהו. שליטים שרוחם נוכחת בישיבות
ממשלה וכנסת, במפגשים פוליטיים אינטימיים, גם אם אין להם נציג בשר ודם שם.
השליטים האמיתיים שלנו,
הארץ,
ידיעות אחרונות ו
מעריב שעומדים במקומם המשפיע והרם מלפני קום המדינה ועד ימינו אלה. ממשלות יתהפכו בזעם הציבור והעיתונים שמלבים אותו, אבל העיתונים עצמם, סדק לא יערער את מעמדם השולט מאחור.
האלוף
יואב גלנט מנהל מלחמת מאסף בתקשורת, ממש כעת. מעט זיכרון שלנו יחזיר אותנו לימים בהם הוא נהנה לפני חמש שנים ויותר מתהילת עולם תקשורתית יחד עם ניצב המשטרה
אורי בר-לב בעת שהובילו כמפקדים עקירת 10.000 יהודים. הם זכו לתהילה הנ"ל משום שהשליט, התקשורת, חפץ בעקירה והאדיר אותה.
היום יואב גלנט ואתמול הניצב בר-לב הוקעו על-ידי אותה התקשורת משום שעתה כך מתאים לה וכך היא חורצת דין. רה"מ ושר הביטחון המחליפים בחיפזון מעורר חמלה רמטכלי"ם, הם לכל היותר מריונטות כאן, מורא התקשורת עליהם, והם מכבי שרפות גדולות שמישהו אחר הדליק, הם לא השלטון .
הזהר אפוא בכיר, מזרי הדפנה שהתקשורת השלטת מניחה היום על ראשך, מחר ברצונה היא תסיר את הזר והראש באותה משיכת קולמוס (לחיצה על ההדק) קלה. מצטער גלנט, מצטער בר-לב, הייתם צריכים בשיא תהילתכם, לדעת זאת.
המהפכה העממית במצרים מדויקת ומכוונת להחלפת השלטון. המהפכות העממיות בישראל יכולות להחליף בין ברק לבני ונתניהו בלי סוף ובלי תכלית, שהרי הם כאמור, רק הפקידים שבראשנו. העיתונות בעיקר, השליטה בפועל, נותרת על מכונה, ואנו מכורים לה כל בוקר ואבודים ממנה בערב, וכל עוד לא נוריד אותה כמו שמורידים את מובארק, אין לנו סיכוי לחולל מהפכה טובה, עממית ואמיתית.