ריטלין ושירות בצה"ל - הקשר הישיר

מתן האישור לנפק מרשם ריטלין לילד או למתבגר, לרופא משפחה, אישור שהיה נתון עד היום בידי פסיכיאטרים, גובל בחוצפה ובעזות מצח של הרשויות, ובראשן משרד הבריאות. כך בדיוק הן פעלו, בזמנו, בנושא החשיש. אני מוכן "להניח את המפתחות על השולחן" אם - כאשר יתבצע סוף-סוף מחקר בנושא - לא תוכח ההשערה שיש קשר בין הגברת השימוש בסמים כמו הריטלין או החשיש, לבין ירידת מספר המתגייסים לשירות בצה"ל. והשערה נוספת: באזור שבו ירד מספר המתגייסים בצורה הדרסטית ביותר - אזור העיר תל אביב - יהיה גם מספר המרשמים הגדול ביותר של ריטלין. על היקף השימוש בחשיש שם אנחנו כבר יודעים. אי-אפשר שלא לראות קשר בין ריטלין לבין סמים כחשיש. הקושי בהוכחה מדעית, בשלב זה, טמון לדעתי בסירוב גורמים כלכליים ואינטרסנטיים לפתוח את הנושא למחקר מקיף! מרבית האזרחים בישראל מהווים "חומר ביד היוצר" בנושא הסמים. קל מאוד להפיס דעתם בנתונים מרגיעים. זו שיטה ידועה. קל "להתמכר" אליה. בשמאל יש נטייה להקל. פרופ' רכס, יו"ר ועדת האתיקה של ההסתדרות הרפואית, אומר (ב"וואלה!", ובראיון טלוויזיה אצל לונדון וקירשנבאום) כי "תפקיד הרופא לשפר את איכות חייו של המטופל... תפקיד הרופא לשפר את היכולת הקוגנטיבית והמוטורית ואפילו את מצב הרוח של החולה...". ריבונו של עולם - לאן עוד תוליכו אותנו?! לדברי משרד הבריאות, הריטלין יסובסד רק למי שבאמת יש לו בעיות קשב וריכוז. היתר - שישלמו. ורופא המשפחה - שישבור את הראש לבדו. על תוצאות לטווח רחוק אין למשרד דברי הרגעה. מה שמעסיק אותם - מי ישלם את הכסף? לא מעניין אותם מי ישלם בעתידו הנפשי והפסיכולוגי. מדוע בכלל צריך סמים להרפיית מתח והגברת הריכוז לפני בחינה או משהו דומה? לא רחוק היום שבו ה"מומחים" יציעו לצעירים לקחת ריטלין גם אם הם נמצאים בלחץ לקראת לשכת הגיוס, או כהכנה לקראת התנדבות ליחידות עילית... אולי גם לפני הפסיכומטרי... וכשיתבגרו, יזדקקו לכדור ריטלין לפני לחץ במקום עבודה חדש, ביום הנישואין, לפני יחסי מין, בגידול ילדים, והרשימה עוד ארוכה! כמי שעמד בראש מערכת המלחמה בסמים בחלק משנותיה הראשונות, אוכל להעיד שבעת הקמת המערכת ראינו צורך לפעול, בעזרת דעת הציבור, קודם כל למניעת השימוש בסמים. ראינו קשר ישיר בין מניעה - לטיפול בבעיה, בין מעורבות ההורים והמורים - לבין פתרון בעיות ברמה ההתנהגותית. כיום נותק הקשר. משרד הבריאות הציב את רופא המשפחה בחזית המאבק על אי-תפקוד הילדים. לא חשוב, למשל, מהו תפקיד ההורים במצב הנורא הזה, או מה תפקיד המעגלים הסובבים את הילד, כמעגל המשפחתי הרחב, בית הספר, חברים ועוד. יש בעיה עם הילד - שיקבל מרשם. העיקר שיירגע! המשרד אפילו מבטיח שלא תהיה השפעה על עתיד התפקוד של המתבגר! רק שצריך להיות עם "אצבע על הדופק", או, כדבריהם - מעקב רפואי שוטף על ההשפעות המצטברות. וכאן הסכנה! הם לא מספרים לנו, האזרחים, שהריטלין הוא סם מרץ - אמפיטמין - ידוע, שמסוגל בהחלט לגרום לחלק מהמשתמשים להתמכרות הרסנית, לתופעות פסיכוטיות, להתקפי מאניה-דיפרסיה ודומיהם, וכמו כל סם אחר - לתלות נפשית... לא לכולם, ולא באותה מידה, אבל הסכנה תמיד קיימת! אבל המציאות ברחוב חזקה מכל סיסמה, מחקר או השערה. כדאי שמשרד הבריאות ירד מהאולימפוס ויכיר אותה מקרוב. המציאות מצביעה על תלות נפשית גוברת באמצעי עזר רפואיים. השימוש בריטלין עולה במקביל לעליית השימוש בחשיש ובאלכוהול, ועל כן הופך גם לאחד הגורמים לירידה ברמת ההתנדבות לשירות בצה"ל.