"אל תשאירו אותנו מאחור. קיבלנו, אומנם, פטור משירות צבאי, אך אנחנו, כחלק מהחברה הישראלית, מבקשים להתנדב לשירות אזרחי-לאומי. הצבעתכם תכריע אם ביכולתנו להיות שותפים למעגל הנתינה, כאזרחים שווי-חובות וזכויות במדינה" - זוהי תמצית נוסח קריאתם של רבבות צעירים וצעירות, משוחררי גיוס צבאי, לשרי הממשלה, ערב הצבעתם על הצעת חוק השירות האזרחי.
בסוף השבוע החליטו אותם רבבות שלא להשלים עוד עם רוע הגזירה, שנכפתה עליהם בעל-כורחם, ולצאת למאבק ציבורי למימוש קריאתם. במאבקם זה הם זוכים לתמיכתו של "הפורום לקידום השירות האזרחי-לאומי" ולסיועה של קרן גנדיר, המתמקדת בתמיכה בארגונים חברתיים.
הפטור מוענק לאותם רבבות צעירים עקב נסיבות של סיכון, מצוקה, מוגבלות פיזית או נפשית. לעזרתם נחלץ הפורום לשירות אזרחי-לאומי, שהוקם בדיוק לפני שנה, ביוזמת קרן גנדיר. חברו אליו חמישה ארגונים לשינוי חברתי: "מעשה", "בת עמי", "גוונים", "תפוח" ו"מרכזי הצעירים". הפורום נועד לסייע ביצירתה של נורמה חברתית מחייבת של שירות לאומי בחברה הישראלית, בשימת דגש על אותן אוכלוסיות מוחלשות וחסרות-ישע.
אתגר במימוש ההתנדבות רואה הפורום אתגר של מתן הזדמנות שווה, צמצום פערים ועידוד למוביליות חברתית. חבריו קובלים על כי בשתי המסגרות למוביליות הזאת - הצבא והשירות האזרחי-לאומי - קיימת סיטואציה של אי-שוויון-הזדמנויות לאותן אוכלוסיות מוחלשות. בהקשר לכך עולה, כי משנתון בן 116,400 צעירים, בני 18, של השנה האחרונה, 50.5% לא גויסו לצה"ל, כשרובם הגדול אינם משתמטים. הם משתייכים לשלושה סוגים של פטור: צעירות, המצהירות על דתיותן; חרדים שמצהירים כי "תורתם-אמונתם"; וצעירים שהצבא פשוט לא מעוניין בגיוסם, על-רקע אי-התאמה, נתונים אישיים נמוכים, תיקים פליליים, ומוגבלות פיזית או נפשית.
עידוד רק מעטים מקרב האוכלוסיות המוחלשות מתקבלים לשירות אזרחי-לאומי. מסתבר שמרבית התקנים בשירות זה מיועדים, היסטורית, לצעירות מרקע דתי. עבור אותם צעירים שנדחים, נקודת המוצא לחיובם נמוכה משמעותית. הם נתקלים בקשיים להתקבל למוסדות אקדמיים ובכך נמנעת מהם השכלה גבוהה, שהיא הגורם הראשון בחשיבותו להשפעה על המוביליות החברתית. הם גם נתקלים בקושי תעסוקתי, מעבר לעובדה שהם לא מקבלים, בתוקף היותם חיילים משוחררים, את ההטבות שלהן זוכים בני-גילם ששירתו בצבא או בשירות האזרחי-לאומי.
בשירות הזה יש כיום כ-13,000 תקנים, המיועדים לכלל האוכלוסיות הלא-מגויסות לצה"ל. מתוכם רק 15% מיועדים לאוכלוסיות המוחלשות. לאלה הנמנים עימן מוקצים רק 2,000 תקנים, שמתוכם כ-1,300 מיועדים לאוכלוסיה הדתית, ועוד 700 תקנים מחולקים לצעירים בעלי מוגבלויות. שאר 11,000 התקנים מיועדים לצעירות דתיות ולצעירים חרדים, הפועלים במסגרת השירות האזרחי, בתוקף חוק טל.
מתפישת העולם של הגופים לשינוי חברתי, המרכיבים את הפורום לשירות אזרחי-לאומי, עולה כי על המדינה לעודד את האוכלוסיות המוחלשות שאינן מגויסות לשירות צבאי. לדעת הפורום, עידוד שכזה רק עשוי לתרום ליצירתו של שוויון חברתי, ליצירת מנוף כלכלי, להפיכת השוליים שבחברה הישראלית למרכזה, ובד בבד להעצמתם הברורה של הצעירים, הרואים עצמם, בצדק, מקופחים.
