ההכרזה הנפסדת של עיתון הארץ

איזה מזל יש לנו ששר החינוך בז לעיתון הארץ ולמסריו המטופשים. סביר להניח כי לפני ההחלטה המבורכת שלו להציף את מערת המכפלה בבני נוער יהודים, עלתה המחשבה שעיתון הארץ יעוט על הרעיון בציפורניו המטונפות. ואכן, כפי שהיה צפוי, התייצב מיד הדבר האנטי-ישראלי הזה על רגליו האחוריות וכולו קיש קיש קריא: "... הכרזת שר החינוך, גדעון סער, כי משנת הלימודים הבאה ישיק משרדו תוכנית לימודים חדשה לעידוד ביקורי תלמידים במערת המכפלה בחברון, היא הכרזה נפסדת. בהחלטתו להביא תלמידים לבקר בלב ההתנחלות האלימה והבעייתית ביותר בשטחים, חברון, נקט שר החינוך צעד פוליטי שנוי במחלוקת, ולא צעד פדגוגי" (מתוך מאמר המערכת). מדוע "הכרזה נפסדת"? ובעיני מי? מדוע לא ייקרא למאמר המערכת הזה "הבל ורעות רוח"? מה אלים בחברון? למה לעוות את המציאות כאילו חברון היא משאת נפש של הערבים ולא ההתנחלות התל אביבית האלימה? הלא זו וזו כבושות! מה ההתנשאות הזאת לקבוע בשם הערבים עד כאן צודקים ומכאן ואילך - לא?, מי ביקש מכם? מה אתם קופצים כל פעם?, צורחים לכם באוזניים עשרות שנים שהכל כבוש ואתם בשלכם. מתי תיישרו את מהלך שכלכם ותבינו שכל סנטימטר רבוע על האדמה הזאת הוא הקדש מוסלמי בעיני הערבים. הכל! איך מחדירים למוחם של "כסילי השלום עכשיו" שהם רק מרחיקים את השלום בעצם הגדרתם את המחלוקת בינינו לבין הערבים. הערבים טוענים "כולה שלי" והטמבלים הללו קובעים "חצייה שלי". אי-אפשר לפתור מחלוקת כזו. רק אם נטען כמו הערבים "כולה שלי" אפשר יהיה ליישב את המחלוקת ואולי לחלק את מה שלא צריך בכלל לחלק. משום שכל הארץ הזאת שייכת לעם היהודי, ולא רק בגלל התחייבות בריטניה מתחילת המאה שעברה. התחייבות שהופרה. חברון היא עיר האבות של האומה היהודית. לבני ישמעאל יש עשרים ושתיים מדינות ועדיין הם חומדים את כבשת הרש שלנו. הפגנת התבוסתנות של הארץ לא תסיג את ישראל מעיר האבות ולא משום מקום אחר. מדינה "פלשתינית" לא תקום פה, ואם תקום, היא תיחרב בגלל הצדקה נואלת. הנוער היהודי ינהר לחברון וייחשף לרצף ההיסטורי היהודי במקום מאז רכש אברהם אבינו את מערת המכפלה מעפרון החיתי בארבע מאות שקל כסף טבין ותקילין. אני אפילו בעד שיספרו להם על הטבח של ברוך גולדשטיין הי"ד בתנאי מפורש שיסבירו גם את הרקע ואת הנסיבות. הרי עיתון הארץ אוהב להתעסק עם הרקע והנסיבות שהובילו לאסונות. בראבו גדעון! (סער).