בהתאם לכך יש להבין כי אמירות ומעשים המבוצעים על-ידי ארגונים, כלי תקשורת וקבוצות קיצוניות - אסור להם שיתקבלו בסלחנות על-ידי הציבור הישראלי. אלה אינם דברים היכולים להיכלל במסגרת של "
חופש הביטוי", כי אלה הם בדיוק הדברים שיוצרים בעולם את התשתית הרעיונית שתצדיק את ההרג ההמוני ואת פשעי המלחמה המתוכננים נגדנו. הציבור הישראלי והממשלה צריכים להבין כי אותם ישראלים המסיתים והמעלילים נגד המדינה, הם חלק ממסע תעמולה הנותן לגיטימציה לפעילות אלימה והמכשיר את הלבבות לקראת פשעי המלחמה הצפויים. אותן משלחות מטעם ארגונים ישראלים היוצאות לחו"ל במטרה להעליל על צה"ל והמדינה, אותם "חוקרים" באקדמיה המייצרים פרסומים מכפישים ומקבלים בתמורה לכך תואר אקדמי, אותם אנשי קולנוע המפיקים סרטים פרו-פלשתינים במימון מדינת ישראל - כל אלה יוצרים את התשתית האידיאולוגית שתצדיק בעתיד כל מעשה נפשע. אנשים אלה עושים את הכל כדי שמעשה הלינץ' המיועד נגדנו יתקבל בעולם כדבר טבעי, ראוי ומתבקש.
בכותרות העיתונים מדובר על הקמת ועדות לחקירת ארגוני השמאל - אך האם רוצים לחקור אותם בגלל שהם בשמאל? מדובר בארגונים שהם אנטי-ישראלים ואשר מנהלים מסע תעמולה נגד זכות קיומה של מדינת ישראל. הם מסייעים לפלשתינים ולמדינות אירופה לפגוע בכלכלה הישראלית, להעמיד למשפט קצינים בצה"ל, ובמעשיהם הם מעניקים לגיטימציה מוסרית ורוח גבית לחיסולה של המדינה היהודית. המשטרה, משום-מה, אינה חוקרת אותם על מעשי ההמרדה שלהם והיועץ המשפטי לממשלה אינו פותח בחקירה על הסיוע שהם מעניקים לאויב. טוב לפחות שהכנסת תעשה זאת.
אולם, מסתבר כי יש קושי להשיג רוב שיתמוך בהקמת הוועדות, כי חלק מחברי הכנסת והשרים חושבים שמדובר בגישה המפלה לרעה את ארגוני השמאל. גם העיתונות והטלוויזיה חוזרות על טעות זו ומכנות את הוועדות המוצעות - "ועדות לבדיקת ארגוני שמאל", בשעה שהשם האמיתי של הוועדות צריך להיות: "הוועדות לחקירת המימון לשלילת זכות קיומה של ישראל ולהשתלטות על אדמותיה".
צריך, אם-כך, להתריע בפני הציבור ולהסביר לחברי הכנסת המסתייגים, כי אין פועלים נגד ארגוני שמאל בשל תפישתם השמאלית כשלעצמה, אלא רק אם מעשיהם מסכנים את קיום המדינה. בנוסף, סביר להניח כי תחת מדיניות אחראית יותר היה זה מעשה נכון וראוי לפתוח בחקירה משטרתית דחופה ולא להסתפק רק בוועדות חקירה פרלמנטריות.