X
יומן ראשי
חדשות תחקירים
כתבות דעות
סיפורים חמים סקופים
מושגים ספרים
ערוצים
אקטואליה כלכלה ועסקים
משפט סדום ועמורה
משמר המשפט תיירות
בריאות פנאי
תקשורת עיתונות וברנז'ה
רכב / תחבורה לכל הערוצים
כללי
ספריה מקוונת מיוחדים ברשת
מגזינים וכתבי עת וידאו News1
פורמים משובים
שערים יציגים לוח אירועים
מינויים חדשים מוצרים חדשים
פנדורה / אנשים ואירועים
אתרים ברשת (עדכונים)
בלוגרים
בעלי טורים בלוגרים נוספים
רשימת כותבים הנקראים ביותר
מועדון + / תגיות
אישים פירמות
מוסדות מפלגות
מיוחדים
אירועי תקשורת אירועים ביטוחניים
אירועים בינלאומיים אירועים כלכליים
אירועים מדיניים אירועים משפטיים
אירועים פוליטיים אירועים פליליים
אסונות / פגעי טבע בחירות / מפלגות
יומנים אישיים כינוסים / ועדות
מבקר המדינה כל הפרשות
הרשמה למועדון VIP מנויים
הרשמה לניוזליטר
יצירת קשר עם News1
מערכת - New@News1.co.il
מנויים - Vip@News1.co.il
הנהלה - Yoav@News1.co.il
פרסום - Vip@News1.co.il
כל הזכויות שמורות
מו"ל ועורך ראשי: יואב יצחק
עיתונות זהב בע"מ
X
יומן ראשי  /  מאמרים
שלילת שיקול הדעת ממערכת ההוצאה לפועל הביאה לתוצאה של הפקרת החייבים החלשים לתאווה בלתי מרוסנת של הזכאים, רבים מהם תאגידים גדולים וחברות ציבוריות זעקת העוול לא נשמעה כיוון שמרבית הנפגעים נמנים עם השכבות החלשות
▪  ▪  ▪
זעקת העוול לא נשמעת [צילום: פלאש 90]
תיקי החייבים חסרי היכולת בהם נתקלתי, הציגו תמונה מבעיתה שבה החובות בפיגור הניבו רווחים המזכירים את השוק האפור. הזוכים מציגים רווחים בשיעור העולה על 20% בשנה

השלכות התיקון בחוק ההוצאה לפועל
במסגרת תיקון 29 לחוק ההוצאה לפועל ,החל מראשית 2009, הופרדה מערכת ההוצאה לפועל מהרשות השופטת. במסגרת התיקון בוטלה סמכותם של שופטי בית משפט השלום ורשמי בתי המשפט לדון בענייני הוצאה לפועל. התפקיד הועבר ל"רשם ההוצאה לפועל" אשר בשונה מרשם בית המשפט הוא בעל שיקול דעת מוגבל ותפקידו מתמקד בגביית החובות.
במאמר זה אני מבקש להציג את העיוות שנגרם לציבור רחב ואשר פגיעתו הינה בעוצמה מעבר לכל דמיון. כמו-כן שלילת שיקול הדעת ממערכת ההוצאה לפועל הביא לתוצאה של הפקרת החייבים החלשים לתאווה בלתי מרוסנת של הזכאים, רבים מהם תאגידים גדולים וחברות ציבוריות. זעקת העוול לא נשמעה כיוון שמרבית הנפגעים נמנים עם השכבות החלשות והוא שאמר קהלת "חכמת המסכן בזויה ודעתו אינה נשמעת".
פרופיל החייבים בהוצאה לפועל
מערכת הגבייה בהוצאה לפועל שואבת כוחה מחוק ההוצאה לפועל, תשכ"ז-1967 אשר נועד להקל על גביית חובות על-פי פסק דין. בנוסף - תביעות בסדר דין מקוצר ותובענות ממוכנות בהן הנתבע לא הגיש או לא יכול להגיש בקשת רשות להתגונן. כפועל יוצא מאפשר החוק להעביר למערכת ההוצאה לפועל תביעות חוב רבות ללא הליך שיפוטי כלל.
תביעות אלו מוגשות לטיפול ההוצאה לפועל בתוך 30 יום מבלי שעברו בחינה כל שהיא על-ידי ערכאה שיפוטית. בתביעות רבות ה"זוכה" הינו חברה עסקית, אשר זוכה מכוח חוזה או התחייבות מפורשת, ואילו ה"חייב" אינו גוף עסקי בעל יכולת התמודדות עם הזוכה אלא אדם פרטי הנטול יכולת להשתוות בכוחו את ה"זוכה". פעמים רבות אין מדובר בגוף עסקי, אלא אדם שנצרך לשירותים / מוצרים מאותו גוף עסקי ולעיתים אף מכוח חוזה שלא בחר מרצונו להשתייך אליו, כמו למשל חברות אחזקה בבניינים המתקשרות עם ועד הבית, אך מחייבות כל בעל דירה בקומפלקס כאילו הוא עצמו חתם על החוזה.
חוק ההוצאה לפועל מקנה זכויות נרחבות לזוכים כנגד החייב, לרבות מאסר, ביצוע עיקולים והוצאת צווי עיכוב יציאה מהארץ, כל זאת ללא צורך בהוכחת טיעון החבות. מספר תיקי ההוצאה לפועל הפתוחים הנפתחים מידי שנה נמצא בעליה. דוח רשות האכיפה והגבייה לשנת 2009 מראה כי נכון לסוף 2009 היו פתוחים כשלושה וחצי מיליון תיקי הוצאה לפועל - דהיינו כ-47% מכלל תושבי המדינה. מדובר בהיקף בלתי נתפס של תיקים.
לאחרונה כאשר שהייתי במשרדי יחידת ההוצאה לפועל בתל אביב, ראיתי חייבים רבים, מהם אף לא אחד היה מרובה אמצעים, לפחות למראית עין. החייבים בהם נתקלתי נחלקו לשתי קבוצות - האחת: הייתה של חייבים מן הישוב, אשר מסיבה כלשהיא, פעמים רבות עקב שכחה, הגיע חובם להוצאה לפועל. ברגע שהבינו אותם אנשים כי חובם הוגש לגבייה בהוצאה לפועל נזעקו והסדירו את חובם בתוך זמן קצר. הקבוצה השניה הייתה של חייבים דלי אמצעים שעמדו חסרי אונים מול מערכת הגבייה המשומנת של ההוצאה לפועל.
מפגש הקבוצה השניה של החייבים עם ההוצאה לפועל נראה מהצד כמפגש העוף שאיבד כושר מעופו ונלכד בידי השוחט. החייב מתקשר דרך אשנב עם פקידי ההוצאה לפועל - הבוחנים אם הוגש הטופס המתאים והמסמכים הנלווים. המפגש השני הוא כאשר החייב מוזמן למפגש לבחינת הוכחת יכולת כספית.
ה"זוכה", בעל החוב, ברוב התביעות נוכח רק בשלב בו מודיעה לו ההוצאה לפועל על ההסדר המוצע ולה יודיע על הסכמה או התנגדות לתנאי הסדר פירעון החוב. כמו-כן הזוכה יוכל לבקש החמרה באכיפת הגבייה לרבות בקשת מאסר ה"חייב"..חלקם אינם מבינים עברית ורבים אינם מבינים את השפה המשפטית ואת הטפסים והנוהלים הנדרשים כדי להתגונן ולהביא להסדר חובם.
פרופיל הזוכים בהוצאה לפועל
ה"זוכים" הלא הם בעלי החוב הנדרשים לשירותיה הטובים של ההוצאה לפועל. דוח רשות האכיפה והגבייה מגלה לנו כי 27% מהזוכים בתיקים בשנת 2009 היו גורמים ממשלתיים ועירוניים, 6.8% היו חברות ביטוח, הבנקים וגופים פיננסיים היוו 23% מכלל הזוכים. חברות מסחריות אחרות החזיקו ב-24% נוספים מהתיקים.
הנה כי כן, בשלושה מיליון וחצי תיקי הוצאה לפועל מחזיקה קבוצה קטנה יחסית של גורמים עסקיים, ממשלתיים ועירוניים. העובדה שבנקים, חברות ביטוח וגורמים ממשלתיים ועירוניים, קבוצה המתאפיינת בתחכום עסקי ומשפטי, מחזיקה במרבית החובות בהוצאה לפועל מחייבת הטלת חלק מהאחריות למצב העגום גם לפתחה. במאמר זה לא התייחסתי לתביעות בתחום מזונות בשל אופיו המיוחד של תחום זה.
דוח רשות האכיפה והגבייה מגלה כי בשנת 2009 הניבו פעולות הגבייה של ההוצאה לפועל גביה של כמיליארד שקלים - שבעה אחוזים בלבד מסך הגבייה בתיקי הוצאה לפועל. החלק הארי של הגבייה, לעומת זאת, הושג ב"גבייה עקיפה" - דהיינו הסדרי חוב אליהם הגיעו חייבים עם בעלי חובם כאשר החלו פעולות ההוצאה לפועל והחייב נזעק לשלם את חובו.
ומה עם יתר מיליוני התיקים הפתוחים בהוצאה לפועל? להערכתי מדובר באותה קבוצה שנייה של חייבים דלי אמצעים שאינם מסוגלים להתמודד עם המערכת ובמיוחד מול ניפוח החוב כפי שיודגם .להלן.
"צמיחת" החובות בגני ההוצאה לפועל
כל עיכוב בהסדרת החוב מביא לניפוח החוב בקצב בל יאומן והופך את פירעון החוב לבלתי אפשרי. דוגמה למעגל שוטה זה המנציח את תיקי ההוצאה לפועל של החייבים דלי האמצעים ניתן למצוא בתיק הבא (כל הפרטים המזהים את הצדדים שונו, למעט תאריכים וסכומי כסף):
תיק מספר:01-00000-98
1. שם הזוכה :בנק אבגד
2. מסירה מלאה: 21/12/1998
3.תאריך פתיחה 10/11/1998,
4.סכום חוב בפתיחה :10,764.82 שקלים (בפתיחה ב-15/6/95היה סכום החוב 3,951 שקלים)
5. יתרת חוב נוכחית :104,778.55 שקלים.
כיצד ניתן לחשוב שחייב שלא הצליח לשלם סכום של פחות מארבעת אלפים שקלים יוכל לשלם סכום הגבוה פי עשרים ושישה מחובו המקורי? האם יש תימה מדוע מספר התיקים הפתוחים בהוצאה לפועל הולך ותופח? מכאן יש מקום לבחון את תרומת הזוכה לא רק להעצמת החוב כי אם ליצירתו הראשונית.
תרומת הזוכה ליצירת החוב המקורי להעצמתו
תיקי החייבים חסרי היכולת בהם נתקלתי, הציגו תמונה מבעיתה שבה החובות בפיגור הניבו רווחים המזכירים את השוק האפור. הזוכים מציגים רווחים בשיעור העולה על 20% בשנה. רק אם מחשבים סכום החוב שתפח מפחות לארבעת אלפים לכדי מאה וארבע אלף ניתן להבין את האטרקטיביות של טיפוח חובות בפיגור.
האם חובת תום הלב, שבתי המשפט בישראל החילו על מגוון רחב של יחסים משפטיים, אינה חלה גם על הזוכה בהוצאה לפועל? האם הזוכה, שידו קלה על ההדק בפתיחת תיק הוצאה לפועל, לא היה יכול למנוע את הבעיה באמצעות מתן אשראי מושכל?
גורם עסקי החפץ לתת אשראי ללקוח יכול למזער את חשיפתו לחוב שלא שולם באמצעות דרישה לתשלום בכרטיס אשראי, או באמצעות בדיקה במאגר החייבים המוגבלים. גורם עסקי מתוחכם הנמנע במתכוון מלבדוק את מקבל האשראי נושא, ולו בגין עצימת עיניו, בחלק מהאחריות לחוב. ברור שבדיקת אשראי כרוכה במאמץ מצד נותן האשראי.
אולם הימנעות נותן האשראי מכל בדיקה מהווה העדר בוטה של תום לב כלפי החייב והמדינה כאחד. בדוח מנהל רשות האכיפה והגביה, מיום 10 במאי 2010, נמסר כי בשנת 2009 היוו תיקי שטרות רק 15.3% מכלל התביעות בעוד שבשנת 2008 הם היוו 33.8%. הסבר של מנהל רשות האכיפה והגבייה - "שינוי זה נובע בעיקרו מן העובדה שעסקים מוסדיים גדולים החלו לקבל שיקים רק בכפוף לאישור מאת זכייניות המקבלות מידע על חייבים (מכוח חוק שירות נתוני אשראי)...."
חובת תום הלב חלה גם על הזוכה
עיקרון תום הלב זוכה לאזכור במספר פסקי דין :הדנים בהליכי הוצאה לפועל נזכיר בתיק ע"א 1191/05 בו נדון מקרה שזוכה, לא מיהר לגבות את חובו שנושא ריבית - שמטיבה עמו.נפסק כי מימוש הזכות בהוצאה לפועל צריך שיהיה כפוף לעיקרון תום הלב.
היו מקרים בהם נפסק כי הליכי ההוצאה לפועל כפופים לחובת תום הלב, ומכוח חובת תום הלב הופחת במספר מקרים שכ"ט - אולם מהלך כזה נעשה ע"י שופט ולא ע"י רשם ההוצאה לפועל. כמו-כן נדחתה תביעה נגד ערב אשר נולדה לפני 14 שנה, לא בשל התיישנות אלא משום שהבנק המשיך להעניק ללווים הלוואות למרות שלא עמדו בהחזרי ההלוואה הראשונה.
האם חובת תום הלב, שבתי המשפט בישראל החילו על מגוון רחב של יחסים משפטיים, אינה חלה גם על הזוכה בהוצאה לפועל? האם הזוכה, שידו קלה על ההדק בפתיחת תיק הוצאה לפועל, לא היה יכול למנוע את הבעיה באמצעות מתן אשראי מושכל?
השופט מרדכי בורשטין מציין בהחלטת בית משפט השלום בתביעת בזק כי "התכלית (המיוחדת) השנייה המונחת ביסוד חוק ההוצאה לפועל היא להגן על החייבים,אשר לאור מצבם הכלכלי אינם יכולים לעמוד בתשלום החוב הפסוק.החוק בא למנוע מצב שבו בהפעלת מנגנון הגביה לטובת הזוכה יהפוך החייב לחסר יכולת ולנטל על החברה (פרשת פישמן,עמ' 374).
זהו היבט סוציאלי, הבא להתחשב בחייב,תוך מניעת ירידה לחיו.מספר הוראות בחוק ההוצאה לפועל נועדו להבטיח הגשמתה של תכלית זו (ראו סעיף 22(א) (מיטלטלין שאינם ניתנים לעיקול);סעיף 38 (הגנת בית המגורים); סעיף 39 (הגנת חייב חקלאי) ,חלק מהן מסייעות ,בעקיפין,לזוכה על-פי פסק הדין,שכן הן מבטיחות כי החייב לא יאבד את יכולת הפירעון." התובנה באמירה זו לא הגיעה לידיעת הממונים על מערכת ההוצאה לפועל.
תרומתה של המדינה ליצירת וטיפוח החוב
המדינה, באמצעות מערכת ההוצאה לפועל, מתנכרת לחייב ואינה מאפשרת לו לטעון כנגד סכום התביעה המנותק מסכום החיוב המקורי. בפני ההוצאה לפועל ניצב החייב על-מנת להשיב איך הוא מבטיח התשלום המנופח לשביעות רצון הזוכה. תפקיד ראש ההוצאה לפועל הוא להביא את החייב להסדיר את פירעון החוב בתשלומים ואין באפשרותו להתייחס לטענת החייב כי חובו נופח.
לא ידוע על דרישה מהזוכה להסביר,במערכת ההוצאה לפועל, מדוע וכיצד ניתן אשראי לחסרי יכולת וחמור מכך כיצד למרות שלא נפרעו חיובים קודמים המשיכו במתן האשראי. מכאן מתבקשת המסקנה שאין להוציא מכלל אפשרות כי הדבר נעשה מדעת ע"י חלק מהזוכים משום שהעניין שלהם הוא ביצירת חיובים רבים וגדולים ככל האפשר כשבסופו של דבר האחריות והעול של הגבייה מוטל על המדינה שמשרתת הזוכים ע"י מערכות ההוצאה לפועל, במחיר סמלי של כ-1.25% מסכום התביעה כשאין ביד הזוכה פסק דין או רק 1% כאשר יש בידו פסק-דין. עלות האגרה האפסית מהווה תמריץ ועידוד ליצירת חובות.
סיכום
א. בחינת סבירות התובענה אינה זוכה להתייחסות במערכת ההוצאה לפועל בין היתר מחוסר סמכות לשיקול דעת של ראש ההוצאה לפועל כפי שמציין השופט רובינשטיין בפסק הדין שיפטן נ. קירשנבוים " כבר נפסק בעבר כי תפקידו של ראש ההוצאה לפועל הוא להוציא לפועל את האמור בפסקי דין.אין הוא מוסמך להחסיר או להוסיף לפסק הדין,או לקרוא לתוכו את מה שלא נאמר בו.."
ב. הענקת הפטור מאחריות הזוכה לחיוב חסר יכולת מהווה הסכמה של המדינה לשלם את מחיר חוסר האחריות ולכן האינטרס של המדינה להטיל אחריות גם על הזוכה עם כל המשתמע מכך.
ג. המחיר הסמלי של עלות האגרה של ההוצאה לפועל אינה תורמת להקטנת צבירת חובות בעיתיים לחלופין ייקור תעריפי האגרות יתרמו לגבייה יעילה והוגנת של סכום החוב.
ד. השינויים המוצעים בחוק ההוצאה לפועל:
1. ניתן יהיה להגיש תביעה בקשר לחיוב רק כאשר :נבחנה סבירות התביעה ע"י שופט, ובכלל זאת הציג הזוכה קיום מסכת בדיקה של יכולת פירעון של החייב וכן פיקדון על מצב בו התברר החוב כטעות מצד ה"זוכה".
2. זוכה לא יוכל לתבוע פירעון החלק מהחוב שהתהווה לאחר שנוכח הזוכה שהחייב אינו משלם החוב,אך לא יאוחר מחודשיים מהחיוב הראשון שלא נפרע.
3. חוב שהתהווה לאחר שהחיוב הקודם לא נפרע - בגין כל סכום שיגבה מחוב זה תוטל על הזכאי אגרה בשווי מחצית הסכום שיגבה כאגרה נוספת.
4. אגרות ההוצאה לפועל יהיו במחיר מסחרי ראוי ותביעה בגין חוב שמקורו לפני שישה חודשים או יותר, דהיינו כאשר הזוכה השתהה מרצונו בגביית החוב - תהיה כרוכה בתשלום אגרת הגשת תביעת גביה בסך 1,000 שקלים בתוספת 30% מסכום התביעה.
5.בחינת יכולת הפירעון של החייב תתנהל במסגרת ועדה בה שותפים שני נציגי ציבור, בדומה למותב בדיון בבית דין לעבודה.

תאריך:  21/02/2011   |   עודכן:  21/02/2011
שתף:

מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן
פורומים News1
כללי חדשות רשימות נושאים אישים פירמות מוסדות
אקטואליה מדיני/פוליטי בריאות כלכלה משפט
סדום ועמורה עיתונות
ההוצאה לפועל - בית הגידול של חובות החייבים
הודעות  [ 7 ] מוצגות  [ 7 ]  כתוב הודעה 
1
כמה טיפים לנפץ את ניפוח החוב
מ.צ.ד.ה   |  21/02/11 13:16
2
הצחקתם אותי,חחחחחחחחחחחחחחחחחח
יש מיש  |  21/02/11 13:45
3
חובות צריך לשלם - כלל הבסיס
כלשהו  |  21/02/11 15:57
4
לגבי התיקון המוצע לחוק
טוק-טוק  |  21/02/11 17:40
5
למה הרוב המכריע של ה"זוכים" הם
ארגונים גדולים  |  21/02/11 17:51
6
מאמר חשוב ומצויין!
צ.  |  22/02/11 11:05
7
אחד הקוראים
אחד הקוראים  |  22/02/11 18:43
 
תגובות בפייסבוק
רשימות קודמות
אורנה רב-הון
נשמת השפה העברית    מדוע התפצלה העברית ל-70 שפות?    עברית ולא ישראלית - מדוע?    ניטלה המשמעות הרוחנית מן האותיות ומן המילים    השפה מחכה למבינים את כוחה, שיגאלוה משממונה    בהשראת הזוהר הקדוש, פרשת ויקהל
אורי אבנרי
הג'ין של המהפכה, של ההתחדשות, של ההתנערות, מהלך עכשיו אימים על כל המשטרים במרחב העולמי. דיירי "הווילה בג'ונגל" עשויים להתעורר בוקר אחד ולגלות שהג'ונגל נעלם, שאנחנו מוקפים בנוף חדש לגמרי
שלמה גזית
אני עוסק השבוע בנושא "גנרלים" שפנו לפוליטיקה - בעיצומה של הסערה הפוקדת את העולם הערבי - לאחר שבשיחה על חילופי הרמטכ"ל, בן-שיחי הטיח שהנה פורש מצה"ל עוד גנרל שינסה ללא ספק לפנות לפוליטיקה, ויתגלה כעוד כישלון
אהוד פרלסמן
לא צריך להיות גאון גדול כדי להבין שבמסווה של "משבר המים", ובסיוע מסע תעמולה שהחל עם אגדת חלוקת ה"חסכמים" שהוחלפה בסיסמה "ישראל מתייבשת", בוצע מהלך שמשמעותו העיקרית היא גביית מס עקיף מן הציבור
אביתר בן-צדף
כמה תגובות קצרות בדרך כלל - גם מהמותן - בנושאים גדולים כקטנים, שהציקו לי, או עניינו אותי: הזמנה שאי-אפשר לסרב לה לאירוע התרמה    בני גנץ הוא גנב הקרקעות הקטן וגם ביקורים לימודיים כקצף המתנדף על פני המים
כל הזכויות שמורות
מו"ל ועורך ראשי: יואב יצחק
עיתונות זהב בע"מ New@News1.co.il