חרף נוכחותו של צמח הדיפנבכיה בבתים רבים בארץ, פגיעתו רעה ונוכחותו מסוכנת, על אחת כמה וכמה כשילדים הם אלה שבאים עימו במגע. בשל הסכנה הרבה שאורבת ממנו, ממליצים עכשיו הבוטניקאים, כמו גם הרופאים, מפני גידולו בין כותלי הבית, במיוחד בסביבתם של ילדים, באשר הוא תמים, כביכול, במראהו וקורץ בצבעוניותו.
מוצאו של צמח הדיפנבכיה, הבולט בצבעוניותו הרבה, בדרום אמריקה ובמרכזה, והוא נושא את שמו של יוזף דיפנבך, גננו הראשי של הגן הבוטני בווינה, שמן הסתם לא העלה בדעתו לאלה צרות עלול ה"בייבי" שלו לגרום בבוא העת.
נפוץ מאוד עליו הירוקים של צמח הנוי, הגדל בעציץ והנפוץ כל-כך בבתים ובמשרדים בארץ, מעוטרים בנקודות או בפסים בצבעים בהירים. מאחר שהוא גדל בתנאים טרופיים לכל דבר, נוהגים למקם אותו במקום מואר בבית, אך ללא קרינת-שמש ישירה, ותוך שמירה על טמפרטורה הנעה בין 18 ל-30 מעלות-צלזיוס. נהוג להשקותו לאחר שמצע הגידול שלו התייבש במקצת. כאשר הצמח מגיע למלוא-בישולו, הוא נוטה לאבד את עליו התחתוניים, ולכן ממליצים הבוטניקאים לחתוך אותו כ-20 ס"מ מבסיסיו, ובכך לגרום להתחדשותו וליצירתן של הסתעפויות חדשות. אף שיש לו זנים שונים, פגיעתם של כולם רעה.
אינו ידידותי כך או אחרת, מסתבר שצמח הדיפנבכיה איננו ידידותי למי שמטפח אותו, כמו גם לסביבתו, באשר הוא מכיל בין עליו חומר רעיל, דמוי גבישים של אוקסלט הסידן ואנזימים הגורמים להתנפחות הלשון ולבצקת של מיתרי הקול. הסימן הבולט ביותר של פגיעה מתבטא בקשיי-נשימה. במיוחד מסוכן הצמח לילדים שבאים עימו במגע. נגיעה בעיניים, למשל, שבאה לאחר מגע עם הצמח, עלולה לגרום לעיוורון, ואילו נגיעה בלשון או בשפתיים - לחנק. במקרים קיצוניים עלול הצמח לגרום למותו של תינוק בתוך דקות ספורות ולמותו של מבוגר במרוצת רבע שעה. יתר על כן: השפעתו של הצמח הרעיל עלולה להיות מהירה, במיוחד, כאשר המדובר במקרים של רגישות-יתר לצמחים.
במקרה של חשד להרעלה מהצמח, יש ליטול, בזהירות רבה, דוגמה מהצמח, בשקית של פלסטיק. העברה מהירה של הנפגע לבית החולים תביא להגדרה מהירה של מהות הפגיעה על-ידי המומחים לדבר ותאפשר בכך קביעת תוכנית-טיפול הולמת.
