קבלו שאלה במבחן התיאוריה של משרד התחבורה בישראל: מהו האופן הנדרש להולכת בעלי-חיים בדרך בזמן תאורה? 1. יש להצמיד לכל בעל-חיים מלווה אחד. 2. המוביל בעל-חיים יילך בימין הדרך ויישא פנס לבן. 3. יש להצמיד לכל בעל-חיים מלווה ולהאירו בפנס מלפנים ובמחזיר אור מאחור. התשובה הנכונה: 3. זאת לא השאלה היחידה שמרתיחה לי את הדם, ויש לא מעט כאלה, חמורות יותר, מבלבלות – והכי חשוב, חוטאות למטרה שלשמה המציאו את מבחן התיאוריה. בואו ואסביר לכם מדוע כתבת תחקיר קטנה בטלוויזיה ששידרה את זבל התיאוריה הזה, הביאה אותי לכתוב את הדברים כאן. כי בדיוק ככה "מלמדים" נהיגה בישראל. כי בדיוק בגלל "לימוד נהיגה" כזה, רבים נוהגים בצד שמאל של הכביש. כי בדיוק כך רואה משרד התחבורה של מדינת ישראל את הצורך להילחם בתאונות הדרכים, על-ידי הבאתם של נהגי ישראל לרמת נהיגה כה גבוהה שלבטח תדהים את נהגי יתר הארצות בעולם. כי בדיוק מאותן סיבות והיגיון שהביאו את משרד התחבורה "לשדרג" את מבחני התיאוריה, הוא "עמל" ללא הרף כדי לעזור לנו להישאר בחיים בבליל הכאוס התחבורתי בישראל. כי בדיוק מאותו ראש "חכם", יוצאות יתר ההנחיות ל"שיפור" התחבורה בישראל. כי בדיוק משרד התחבורה הזה היווה תמיד את שאיפת הפוליטיקאים לאייש אותו בתפקיד שר, ואחר-כך לתת למקורבים הרבים תפקידים כחול על פני הים. ולהוציא לפועל, בין היתר, גם "מבחן תיאוריה" כזה. זהו משרד התחבורה ששוקד כבר עשרות שנים להביא רכבות עירוניות ובינעירוניות לישראל. זהו משרד התחבורה שרואה אותנו נחנקים בפקקים האינסופיים בכבישי הארץ, ולא רק שאינו פועל כדי למצוא פתרונות אמיתיים לבעיה – אלא מנצל את ההזדמנות כדי "לחלוב" עוד נהגים בנתיב מהיר למיוחסים בלבד. זהו משרד התחבורה שמעולם לא הביא את משרד ראש הממשלה לקרוא את עם ישראל לסדר, ולהכריז על הקטל בדרכים כמכה מיותרת, בלשון המעטה, שחייבים למגרה בכמה פעולות מקצועיות נכונות. משרד התחבורה מתנהג בדיוק כמו קדאפי בלוב: איכפת לו רק מהג'ובים לברנז'ה הקרובה, מצפצף על חובותיו למשלמי המיסים (בעיקר בתחום הרכב והדלק), ולמעשה אחראי בסעיף פלילי של רשלנות תורמת להמשך הקטל בדרכים. כבר לפני שנים הרבה ניסיתי לקדם הקמתה של ועדת חקירה ממלכתית לחקר כל נושאי התחבורה בישראל, ואיתור הגורמים והאישים האחראים להמשך הקטל הנורא בדרכים. מה לא עשיתי בנדון: הקמתי עמותה ספציפית; עתרתי לבג"צ נגד ראש הממשלה ושר התחבורה; ושום דבר לא עזר. כי מה איכפת להם? החוק איתם: "לממשלה מותר לעשות כל מה שהיא רוצה... ואי-אפשר להכריח אותה לבצע מדיניות כלשהי שאיננה רוצה בה, אפילו חיונית ונכונה היא". כך, פחות או יותר, הבנתי, כי החוק לעולם לא יהיה עימנו, הנהרגים בדרכים ו/או הסובלים מנכויות בעקבות תאונות דרכים. ועולם כמנהגו נוהג. הכלבים נובחים והשיירה עוברת. ולית דין ולית דיין. אבל מבחני תיאוריה הם מתהדרים לכתוב. אני מצהיר כאן ועכשיו: כמומחה תחבורה, מרצה בכיר עשרות שנים לנהגי ישראל, כנהג שנוהג ומתמצא בכל תקנה, אבן ורגב במדינת ישראל מאז 1966 - כמעט בטוח שאם אגש למבחן התיאוריה של משרד התחבורה בישראל 2011 – אכשל.