אודה ולא אבוש, מאמר זה לא התכוון כלל לעסוק בנושא אותו אני מבקש להעלות. רוחות הזמן הביאו אותי לתובנות אשר גרמו לי לשנות תדיר עמדתי שבלאו הכי מעורערת לאחרונה בשל האירועים הבלתי צפויים הרודפים זה אחר זה אל מול עיניהם הפעורות של מיטב פרשנינו המלומדים. אותם פרשנים כורעים תחת תחזיותיהם הקודמות מבלי שהבינו כלל את המציאות המתהווה, מבלי שהבינו ללבו של האדם הפשוט הנאנק תחת עוּלה של רודנות חמדנית, ומבלי שהבינו את נשמתו של עם המבקש להיטיב את חייו.
אף אני, לוקה בהצגה סרנדיפית
1, הצגה שלאחר מעשה, חיפוש סיבות לאחר התחוללותו של אירוע. ואינני היחיד. הגילויים הסרנדיפיים ממלאים במדע את תפקיד הווריאציות העיוורות: המדענים עיוורים לבעיה שנפתרת בסופו של דבר; כשמדענים מדווחים על גילוייהם, הם בדרך-כלל מדחיקים או אפילו מסתירים את היסוד הסרנדיפי של הגילוי, ומשחזרים את הסיפור כאילו היה הגילוי תוצאה של היסק לוגי, או משהו מעין זה.
כמו באבולוציה הביולוגית, הווריאציות במדע הן אקראיות-למחצה; הן נוצרות מאלמנטים מושגיים ותיאורטיים המופיעים ברמה הנוכחית של הידע המדעי. מרבית המדענים מן השורה מסתירים זאת כאשר הם מתארים את תהליך הגילוי. הם מנסים לשחזר את התהליך כשיטתי והגיוני, כפי שמכתיבה התדמית ההרואית של המדע. לא תמיד הם מודעים לכך שזהו שִחזור – לעתים הם באמת מאמינים שהגיעו לתגלית באופן הגיוני ושיטתי.
לאחר מהפכת הפייסבוק בתוניסיה התחרו הפרשנים המלומדים על חידת המהפכה הבאה. עתה, לאחר שנקלטה בתובנותיהם אפשרות החלפת רודנים, החלה להתגלגל חרושת-ספקולציות, שאינה קשורה כלל בידע, אלא בשמירה על הפרופסיה, הבנייה מחדש של "הכבוד המקצועי", התמודדות עם עלבון קולקטיבי של קהילת המומחים שלא חזתה את המהפכה.
והנה אני מתעורר בוקר אחד ומביט בכותרות העיתונים ומגלה לתומי שבישראל קיימים מרבצי אורניום וקיימת התנגדות של תושבי ערד לכרייה של מחצב נחשק שכזה, משום הסכנה המרחפת מעל תושבי האזור, האמורים להיחשף להשפעותיו ההרסניות על גוף האדם, כך שאני נזכר כי לפני שנה, לערך, כאשר בדקתי היכן באזור שלנו עשויים להימצא מרבצי אורניום, גיליתי אז, במקרה, ששכנתנו ממזרח, ירדן, משופעת במחצבים רבים וביניהם גם האורניום.
בדקתי. נשארתי פעור-פה. אוסטרליה חותמת הסכם עם ירדן, סין מתעניינת, צרפת "בתמונה", כולם
2 מרחרחים סביב מרבצי האורניום, אך לא רק סביבם. בעקבה ובפטרה מצויים מרבצי צורן משובח באיכות מיוחדת, המתאים לתעשיות האופטיקה, הפיברגלס, הקריסטל, הקרמיקה, הפלסטיק, הגומי, הצבעים, הנייר, ותעשיות אחרות ומגוונות. ולא רק. כתוצאה מחיפושי נפט נפערו באדמת ירדן בורות עמוקים המכילים מים גיאותרמיים המתאימים להפקת אנרגיה. ולא רק. שיעור הגידול בהשקעה של גורמים זרים מצוי בעלייה תלולה. הזרים משקיעים בתעשיה, בחקלאות, בבתי מלון, בבתי חולים, בהובלה ימית, במסילות ברזל, בגז, במים, בנפט, במרכזיות טלפוניות בינלאומיות, במחקר ופיתוח – כל ההשקעות פטורות ממיסים ומכסים. נתונים אלו של מקורות והשקעות מגרים את משושיו של כל סוציולוג האמור לבחון את השפעותיהם על האוכלוסיה המקומית.
כאשר התחוורה לי התמונה שמקורותיה של ירדן הולכים ומתגוונים, ביקשתי לבדוק במדויק מה הם סך המקורות הזרים העומדים לרשותה של ירדן והופתעתי. ירדן חתמה הסכם סחר חופשי בינה לבין ארצות אפט"א
3, סינגפור, אמריקה, קנדה, טורקיה, ערב הסעודית ועוד. 61% מסך ההשקעות במדינה הן השקעות זרות – 9 מיליארד דולר השקעות זרות בשלוש השנים האחרונות! השקעות אלו באו לידי ביטוי בשיפורים רבים: כבישים, גשרים, שימור אתרים ארכיאולוגיים לשם פיתוח תיירות, מגדלי מגורים, בתי מלון, בריכות שחייה, מרכזים בינלאומיים לצלילה, תחנות רוח להפקת חשמל, מיחשוב, קומוניקציה, פיתוח שווקים משוכללים, בורסה, חינוך... חינוך... חינוך...
כאן. בנקודה הזו משושיו של הסוציולוג נעשו רגישים יותר, משום הרצון לבחון את השינויים הללו ברוחו של האדם הבודד. שתי הזירות שבהן שקעתי היוו כר מרתק להלכי-הרוח בחברה הירדנית. הזירה הראשונה הייתה מוסדות החינוך, החל בקברניטי החינוך וכלה בתלמידי בתי הספר היסודיים. הזירה השנייה, מרתקת מאין כמוה, הפורומים האינטרנטיים השונים בהם מביעים הירדנים, בכינוייהם האנונימיים, את רעיונותיהם, התנגדויותיהם, מאווייהם, חלומותיהם, עמדותיהם ומחשבותיהם על אודות הכל.
