לפעמים הדכדוך הלאומי, המוצדק או הלא מוצדק, נשבר לו אי-שם בין הציניות לבין ההלצות של ראשי המדינה. על כך נאמר שאם זה לא היה עצוב, היינו בהחלט יכולים לצחוק ללא הפסקה. בין כל הידיעות המדכאות, כאמור, צדה עיני ידיעה חשובה ביותר: ראש ה
ממשלה דרש משריו להתראיין יותר ולהסביר את הישגי הממשלה העצומים. אם חלילה מישהו לא הבין, נבהיר: הבעיה של ראש הממשלה איננה המצב הפנימי והחיצוני בו שרויה ישראל, אלא "הסברה" מקיפה של הישגי הממשלה. אז קומו שרים ותתחילו להופיע בתקשורת, תסבירו היטב את המצב ואז, כאיש אחד, כל אזרחי ישראל יתפעלו מהישגיה הבלתי נשכחים של הממשלה! עורו שרים, עורו!
ננסה לתרגל מסע הסברה מצד השרים הנקראים אל הדגל. ננסה להעלות כמה נושאים "שוליים" שבהם ממשלת ישראל מטפלת בהצלחה יתרה - ורחמנא לצלן - ואנו, אזרחי ישראל, איננו מודעים להם כלל.
גודל הממשלה נתחיל בגודלה של הממשלה. כמה פעמים הסבירו לכם, אזרחי ישראל, שממשלה ענקית היא כורח המציאות. השיטה הפוליטית בישראל אשמה ולא אלה המממשים אותה. נכון שפעם היה חוק שבו הוגבל מספר השרים לשמונה-עשר בלבד, אך ה"מציאות" כפתה עלינו שינוי החוק. ידעו כל אזרח ואזרחית, ששר בממשלת ישראל, עם תיק או ללא תיק, הוא נכס למדינת ישראל, גם אם התיק עלול להיות תיק פלילי. ביטחון ישראל, קודש הקודשים של ישראל, מאור עיניה של המדינה היהודית החדשה - כל אלה תלויים בשרים הרבים המשרתים בממשלת ישראל ומקריבים את חייהם למענכם, אזרחים ואזרחיות.
נתניהו-שטייניץ מאז ימי שומרי האוצרות בתקופת האבן לא קם לנו צמד שומרים של אוצר המדינה כמו הצמד נתניהו-שטייניץ. לא נרחיק עד העבר הרחוק כל-כך כאשר שר האוצר היה "ירוק" כמו הירקות והפירות עליהם רצה להטיל מע"מ. באיזה פאתוס הוא הסביר צדקת דרכו עד שבא "שר-העל" לענייני כלכלה, הלא הוא ראש הממשלה, ולאחר ששמע ל"רחשי הלב" של הציבור, החליט לקבור את הצעתו של שר האוצר. שטייניץ בא עם המקל ונתניהו עם הגזר ושלל "ירקות" נוספים. היידה ביבי!
זיגזג הדלק נחזור למציאות שלנו כיום. רוצים לנסוע במכונית הפרטית שלכם? אז שלמו עבור דלק לחודש ימים כמו תשלום משכנתה. למה? כי בלוב יש מהומות, קדאפי השתגע, מובארק ירד מהפסים ובתוניסיה ישנם תוניסאים. הקיצור, ככה. תשלמו ותשתקו למען ביטחון ישראל, המלחמה בטרור ובצורר היושב בטהרן. נכון שלפני שבועיים העלתה הממשלה את מחיר הדלק, אחר-כך נתניהו התחשב ברחשי הלב של העם והוריד את מחיר הדלק, ועתה מעלים את מחיר הדלק. שטייניץ, תסביר לנו משהו לגבי סוגייה זו. דבר על חברות האשראי בעולם, דירוג ישראל בעולם, עקומות, ישרות וכדומה. עד שתסיים את הנאום שלך, לבטח מחירי הדלק יעלו, ירדו ושוב יעלו.
מחדלי הרכבת לעומת הלוקסוס הזה לנסוע במכונית שלך, ממשלת ישראל מציעה לכם, אזרח ואזרחית נכבדים, הצעות מפתות מאוד, כמו למשל לנסוע בתחבורה ציבורית. כן, יש דבר כזה. למשל, סעו ברכבת ישראל. לוח הזמנים שמפורסם אינו אלה פוסטר תלוי בכל תחנה כדי להסתיר את הכיעור של הנוף. שעת היציאה של הרכבת נושקת בשעת ההגעה; הרכבת עוצרת באמצע שום מקום כי רכבת אחרת צריכה לעבור, אלא הרכבת שמנגד נתקעה וממתינים לחילוצה. עד אז אתם יכולים להתכבד מכל טוב מזנונינו במחיר סמלי בלבד: 12 ש"ח בקבוק מים מינרליים חמים, 7 ש"ח כעך מלפני שבוע, כריך טונה במיונז ב-8 ש"ח כולל הסלמונלה. ושתהיה לכם נסיעה מהנה ברכבת ישראל ושלא תדעו בה שריפה!
גמלאים מתוקצבים אם אתם גמלאים, אתם ממש עושים חיים בימים שממשלת ישראל עושה, אך הישגיה אינם ידועים בציבור. האמת היא שהגמלאים קצת מפונקים. נכון שמחירי המצרכים עלו בצורה מטורפת, מחירי הנסיעה בתחבורה הציבורית גם, מחירי התרופות ודאי, ועוד כהנה וכהנה התייקרויות. אז מה רוצים הגמלאים האלה המתקיימים בקצבת ביטוח לאומי או הבטחת הכנסה, שבאמת נבטיח להם רמת-חיים נאותה? נו באמת. כמה הם כבר צריכים לאכול, כמה לנסוע. מספיקים להם 2,000 שקל לחודש.
מנוצלי שואה ממשלת ישראל דואגת גם לניצולי השואה, אך הציבור אינו מודע לכך. כל ניצול שואה מרגיש מדי יום ביומו כאילו ניצל פעם נוספת מחרפת הרעב הפוקדת אותו, ממחסור בתרופות, מהבטחות בלתי ממומשות, משקרים. נכון שגזלנו מהם את הכסף שקיבלנו, אך הגניבה הייתה למטרות ראויות בהחלט, בראש ובראשונה ביטחון ישראל. לכן, תשתקו, קוטרים שכמותכם.
מנהלי הבחירה אם אתם מנהלים בכירים, הרי שהרווחתם. ועדת שרים בראשות שר המשפטים
יעקב נאמן פרסמה את מסקנותיה. וכך כתוב: "המחוקק היה ער לקשיים המבניים ואולם התחושה הרווחת היא כי על-אף ההסדרה, קיימת עדיין בעיה בשכרם של הבכירים". וממשיכה הוועדה: "יש ליצור מנגנון שיבטיח כי שכרם של הבכירים ישרת את האינטרס של כלל המשקיעים בחברה, ויתמרץ אותם להביא לתשואות ארוכות-טווח בהתאם למדיניות בחברה". הבנתם את זה? בתרגום חופשי: לכו לעזאזל ותנו לנו לשלם כמה שרוצים לבכירים.
רווחה וחוץ גם בנושאי רווחה יש לממשלה במה להתפאר. הבעיה שעבורי זהו נעלם. בנושאי חוץ וביטחון ממש אידיליה בהתגלמותה. אם רוצים באמת הסברים מלומדים על הישגי הממשלה בתחום זה, תשאלו את ד"ר
עוזי ארד. הוא יסביר לכם איך מתנהלים העניינים בלשכת ראש הממשלה. אידיליה ממש. ארה"ב משתחווה לרגלינו, אירופה ממש רודפת אחרינו, שר החוץ רצוי בכל מקום. אז מה חסר לנו? כלום! הנגב והגליל התפתחו, אין פערים בין פריפריה למרכז, הפערים החברתיים נסגרו.
היינו יכולים להמשיך ולנסות למנות את הישגי הממשלה הבלתי ידועים לציבור, אך דומה שדי במה שנכתב כדי לדכדך מספיק. נשאיר גם לשרים משהו כדי להסביר לנו אלו הישגים מופלאים יש לממשלת ישראל.
