לאחרונה הופתעו גופי המודיעין, הפוליטיקאים, הפרשנים והמומחים בגרוש, מההתלקחות ה"דמוקרטית" במדינות ערב.
שאלתי עשרות אנשים למה פתאום התחילו המהומות ולמה זה מדבק? והתשובות, המצוטטות מפרשנים בגרוש, שהופיעו לרוב בטלוויזיה וברדיו, הן: "הם רוצים דמוקרטיה, נמאס להם מהדיקטטורה המנצלת".
יצחק נוי מרשת ב' הסוקר את עיתונות העולם (יום שבת ב 9 בבוקר), מדווח לכל אורך שנת 2010, על כך שרוסיה, יצואנית מספר אחת בעולם של תבואות, חוותה שנה עם יבולים כה נמוכים עד שהיא הפסיקה לחלוטין לייצא דגנים. רוסיה הייתה עד השנה ספקית הדגנים העיקרית של מדינות ערב. כך שכל ההתפרצות נובעת בעיקר מרעב. לא מחירים גבוהים, כי גם במחירים גבוהים לא ניתן להשיג חיטה. גם משטר ערבי דמוקרטי (חיה דמיונית שחיה ב"מזרח התיכון החדש", המגרש הווירטואלי של שמעון הראשון, זוכה פרס נובל ל...) לא ישיג חיטה שאיננה.
במערב מוחאים כפיים לשחרור ההמונים המוסלמים מעול העריצים ומהדמוקרטיה שעתידה לפרוץ תחת כל עץ רענן במדינות ערב. ממש כמו שג'ימי WHO קרטר, זוכה פרס נובל ל... ראה בדמיונו כשהסתכל על אירן. ממש חזון אחרית הימים. כדאי רק להזכיר שהבחירות הדמוקרטיות בעזה, בפיקוח של האיחוד האירופי התומך, הסתיימו בניצחון החמאס, ארגון בת של האחים המוסלמים המצרים. המומחים וגופי ההערכה שבו והדגישו שהאחים המוסלמים, אימת העולם המערבי, מתכנני הפיגוע מגדלי התאומים... (הראשון), לא השתתפו בהפגנות במצרים, שאורגנו על-ידי דור ה-FACE BOOK. היה כבר יותר קשה להסביר את הנאום של קרדווי בנאום השחרור, בו קרא לאחים בעזה וירושלים :"ניפגש באל-אקצה". יהיה עוד יותר קשה להסביר את הפיכת האחים המוסלמים במצרים למפלגת אופוזיציה (או קואליציה) עיקרית. קשה גם לחסידי "הדמוקרטיה האיסלאמית", להסביר את העובדה שצינור הגז לישראל לא מחובר, כמו זה של ירדן. התיאוריה שהכלכלה יותר חזקה מהאנשים שוב לא עומדת במבחן.
מעתה אמרו: אם אין לחם יש "דמוקרטיה".