"צריך להכניס כדור בראש לחייל שאינו מסתער". כך מתנסח אחד מעמודי התווך של המחנה הדתי לאומי, אלוף במילואים, יעקב עמידרור. ובעת כתיבת שורות אלו הוא המועמד המוביל לתפקיד היועץ לביטחון לאומי.
איש דת ואלוף במילואים אינו מוכן לגלות הבנה לתופעה אנושית של אדם, שנקלע לרגע של פחד. לרגע כה אנושי שאפשרי שיפקוד חייל, תגובתו של יעקב עמידרור - "במערכת צבאית נורמלית צריך להכניס לו כדור בראש". אך מאחר שכנראה אנחנו לא נורמלים לשיטתו של האלוף עמידרור, כי אנחנו יותר מדי ליברלים, מוסיף האלוף במילואים דברי הקלה - "במערכת צבאית ליברלית צריך להכניס אותו לבית סוהר".
ואני לתומי הבנתי שיש כתובות אחרות לטפל בחייל, שפקד אותו פחד מסיבה של הלם קרב או פשוט רגע אנושי ששיתק אותו. אני לתומי הבנתי שהכתובת זה סיוע רפואי-נפשי. במיוחד שהאלוף יעקב עמידרור דאג לפרט את הסיטואציה אליה נקלע החייל שלא הסתער, כי אחז אותו שיתוק של פחד - "נהרגו שני חיילים מימיני ושני חיילים משמאלי אז אני לא קמתי".
אני משתומם איך לא קם אדם אחד והביע את מחאתו בכינוס של המכון לדמוקרטיה, בו נשא יעקב עמידרור את דבריו. יתירה מזאת הוא שיתף את הקהל בדיון שנערך בזמנו במטכ"ל בנושא
כבוד האדם בעקבות פסיקות של השופט
אהרן ברק. הוא ציטט את דבריו באותו דיון - "הסיבה שהצבא צריך לתת כבוד לאדם היא אחרת לגמרי, והיא שסמרטוטים לא מסתערים". הלקסיקון השופע של סמרטוטים, נמושות, חארות, חייב להעלם מדפוסי החיים של צבא. לצבא אסור לשים אות קין על מצחו של נער, שלא עמדו לו כל כוחות הנפש בעת מערכה צבאית. הצבא מכבד את המקלען איתן נוה מגבעת התחמושת שהסתער ולא חזר. אך הצבא צריך לכבד גם את המקלען עופר בלחסן שלא הסתער בלבנון, כי לדבריו "ידעתי שמי שירד שם למטה לא יחזור".
בהרצאתו של האלוף עמידרור המילה סמרטוטים הייתה מילה מנחה והיא חזרה על עצמה, כמו בביטוי - "מי שסמרטוט לא יסתער, ומי שאין לו כבוד לא יסתער". אודה שאוחזת אותי חלחלה. אני בעשור השמיני לחיי משאיר את ילדי, נכדי וניני לטירוף של
יעקוב עמידרור האומר במפורש - "הצבא זה ארגון טוטלי שאומר לאנשים - אתם הורגים ונהרגים".
אלוף, הגם שהוא במילואים - מוכן לשלוח לבית סוהר אפילו ילד בן חמש, ובמסמך של רוח צה"ל שחיבר אסא כשר הוא רואה אבן נגף - אני פוחד שהוא יהיה המפקד של ילדי, נכדי וניני.
לא התאוששנו ממכתבי הרבנים שרואים באדם שהורשע באונס כאדם זכאי. לא התאוששנו ממכתבי הרבנים שאסור להשכיר דירות לערבים, מסמך שמופץ אפילו ביפו. לא התאוששנו מהיריקה בסמלי הריבונות הישראלית, בבית המשפט, על-ידי הרב
דב ליאור. והנה מופע האימים של אלוף עמידרור. ואני נותרתי עם השאלה - לאן ברחה לי הסמכות הדתית הנאורה?
