תעמיס לי

כיצד ניתן להפחית את העומס בבתי המשפט? הנתונים שפרסמה הנהלת בתי המשפט (א', 13.3.11) מלמדים, שלמרות כל הדיבורים וגם המעשים - העומס אינו פוחת. בשנה שעברה נפתחו בערך אותו מספר תיקים שנסגרו, תקני השופטים מאוישים כולם, ההמתנה הממוצעת היא למעלה משנה - והשיפור אינו נראה באופק. אבל בכל זאת יש לא מעט דברים שאפשר וצריך לעשות. רובם לא יעלו אף אגורה; להפך - הם יחסכו כסף ואולי אפילו יכניסו קצת לאוצר המדינה. אז הנה ההצעות שלנו.

• חלק ניכר מהעומס נובע מהצפת מקצוע עריכת הדין. יש בישראל אלפי עורכי דין מיותרים שמחפשים תעסוקה ופרנסה, ולכן רצים לבית המשפט על כל שטות. בחלק מהמקרים אפשר גם לראות, שהם פשוט אינם יודעים מה שפיהם שח. זהו מצב קלאסי של כשל שוק, בו יש מקום להתערבות של הרגולטור - אם בהקשחת תנאי הכניסה למקצוע, ואם בהגבלת מספרם של העוסקים בו.

• צריך להגביר את השימוש בכלים כמו גישור, פישור ובוררות, בתנאי שהמדינה היא שתשא במימונם, כך שלא יהיו בגדר משפט לעשירים בלבד. חלק ניכר מהמימון אפשר להשיג מהאגרה, ואת היתרה - מצעדים נוספים שמיד נציע. בולט במיוחד העומס הגובר בבתי המשפט למשפחה; דווקא שם, עם כל הבעייתיות והאמוציות, אפשר להפנות את הצדדים להליכים חילופיים.

• במקביל, צריך להעלות את מספר העבירות המינהליות. אין סיבה שכל סטייה ממסלול תחייב הגשת כתב אישום לבתי המשפט לתעבורה הקורסים תחת הנטל. אם השוטרים יהיו ברחובות, אם משטרת התנועה תתוגבר - ניתן יהיה להעניש במקום על עבירות מסוג זה, בקנסות משמעותיים שלצידם החרמת הרכב אם לא ישולמו. הנה צעד שגם יפחית את העומס וגם יכניס למדינה עוד כסף, שניתן יהיה לנתבו למימון האמצעים המשפטיים החילופיים.

• יש מקום לשיפור ניכר באופן ניהול המשפטים. עוד לא יצא לי לראות שופט שמתחיל את הדיון בדיוק בזמן ומנהל אותו לפי המסגרת שהוקצבה. כך מצטבר איחור על איחור, והתוצאה: העומס גדל מתוכו, גם אם לא יתווסף אף תיק. השופטים חייבים לעמוד בזמנים.

• אם השופטים יעמדו בזמנים, הם יוכלו לדרוש זאת גם מהצדדים. כמעט בכל המשפטים בהם נכחתי בחודשים האחרונים, אחד הצדדים איחר או פשוט לא הגיע. השופטים צריכים לקנוס בצורה משמעותית את מי שמתנהג כך (הנה עוד מקור הכנסה), ויש להנחות אותם לתת פסקי דין במעמד צד אחד אם הצד האחר אינו טורח להתייצב. וכן, יש בהחלט מקום לעשות זאת גם בהליכים פליליים.

• כל המעורבים צריכים לקצר. חלק מהשופטים התחילו להגביל את עורכי הדין בכמות הניירות שביכולתם להגיש; צריך להפוך את זה לצו המערכת. גם השופטים מצידם אינם צריכים להאריך בכל פסק דין פשוט.

אפשר כמובן להעלות עוד רעיונות. העיקר הוא להבין שזהו מצב חירום - לא בגלל העומס על השופטים (שאין לזלזל בו), אלא משום שהציבור מאבד את אמונו ביכולתה של מערכת בתי המשפט לתת לו מענה צודק ויעיל. כדאי מאוד לזכור את האימרה האנגלית: Justice delayed is justice denied.