ב-22 בפברואר התקיימה בכנסת ישיבת השדולה נגד הגזענות. בסדר-היום היה המעקב אחרי התקשורת הישראלית בשפה הרוסית, שביצע הארגון "מורשתנו - האמנה לדמוקרטיה" - ארגון עולים שוחרי-שלום מחבר-העמים - שיש לי הכבוד לעמוד בראשו. הנושא עורר עניין ציבורי רב. בישיבה בכנסת השתתפו חברי-כנסת, עיתונאים, נציגים מארגונים חברתיים, עולים מחבר המדינות ומאתיופיה, וערבים ישראלים.
לדאבוננו, הנאום של נציגנו הרב מיכאל ריבקין, שהציג את ממצאי הדוח, הופרע ממש מההתחלה בידי חברת-הכנסת
יוליה שמאלוב-ברקוביץ' ("קדימה"), שניסתה להסיט את השיח מגופו של העניין להכפשות נגד הארגון שלנו. התרגיל הפשטני הזה הפריע לנאומו של הרב מיכאל ריבקין, והעביר את תשומת הלב לנושאים שאינם קשורים לנושא. חברת-הכנסת שמאלוב-ברקוביץ' הרשתה לעצמה התקפה שלוחת-רסן נגד הרב מיכאל ריבקין, ואף הטילה ספק בעברו כאסיר מצפון בברית-המועצות לשעבר. ח"כ שמאלוב-ברקוביץ' נתנה דוגמה, בהתנהגותה, לתרבות ה"אין דו-שיח" החוגגת בתקשורת בשפה הרוסית, הלאומנית וגזענית, ובמיוחד בעיתון "וסטי" ובערוץ תשע בטלוויזיה. אלו הם ניסיונות לסתום פיות לכל החושבים אחרת, ולהחליף טיעונים תבוניים - בצעקות, בעלבונות ובעיוותי עובדות. אגב, העיתונאי והפעיל החברתי דוד אידלמן, ציטט במהלך הדיון מדברי גב' שמאלוב-ברקוביץ' במהלך מערכת הבחירות 2006, כאשר אמרה: "כל כלי התקשורת ברוסית - בשליטה מלאה של נתניהו וליברמן".
שאר המשתתפים בדיון - למרות חילוקי-דעות רבים בנוגע לדוח שלנו - הגיבו בצורה הרבה יותר מאופקת. חבר-הכנסת רוברט טיבייב (אף הוא מ"קדימה") ציין שגם הוא לא מרוצה מהמצב בתקשורת בשפה הרוסית. עם זאת, הוא חושב שעבודה "נקודתית" מול כלי התקשורת ומול המועצה לעיתונות - מועילה הרבה יותר. הרעיון והביצוע של המעקב קיבלו ציון לשבח מפיו של ח"כ אילן גילון (מרצ), וגם מפי מנהל המטה למאבק בגזענות, עורך-דין נידאל עות'מאן.
הוועד של "מורשתנו - האמנה לדמוקרטיה" סבור שתוכנית ה"פיילוט" של מעקב אחרי התקשורת הרוסית בישראל גרמה לדיון ציבורי חשוב ובונה. אנו מגנים ניסיונות להציג את הארגון שלנו כ"אויב הפנימי" של קהילת יוצאי בריה"מ לשעבר. אנו לא שואפים "להכשיר" את הקהילה בעיני הציבור הישראלי, כטענת מקצת מהמבקרים שלנו. ציבור דוברי הרוסית הוא בעל פוטנציאל תרבותי עצום, ותרם רבות בתחומים שונים בחיי החברה הישראלית. אנו משוכנעים שלציבור דוברי הרוסית מגיעה תקשורת מקצועית יותר, אחראית יותר וערכית יותר. לפיכך, אנו מתכוננים להמשיך בפעילות שלנו, לטובת ארצנו וקהילתנו.
